בישיבות מספרים ששאלו פעם התלמידים את הגר"א כיצד הוא נהיה הגר"א. והוא השיב להם שבזמן שאנשים התלבטו מה ללמוד ודנו איך ללמוד ושקלו איפה ללמוד וחשבו כמה ללמוד, הוא פשוט ישב ולמד.
מעבר לכל הדיונים, ב"ה עולם התורה הדתי-לאומי פורח ומשגשג. תלמידים רבים יושבים ולומדים תורה, וגם למצוינים שבבוגרי הישיבות יש מענה בכוללים בתוך הישיבות, בכוללים לדיינות, במכונים ועוד.
ההצלחה של עולם התורה הציוני נמדדת קודם כול בנתונים היבשים: מתוך כ‑7,500 בנים שמסיימים מדי שנה את כיתות י"ב בחמ"ד, כאלפיים הולכים לישיבות הסדר, כ‑500 לישיבות גבוהות, ולמכינות התורניות – כ‑1,200. בסך הכול, כמחצית מתוך כל הבוגרים הולכים למסגרות תורניות, כשרובם מגיעים לבתי המדרש ללמוד תורה. הנתון מרחיב לב מצד אחד, ומצד שני גם מחייב לחשוב על 50 אחוזים מבוגרי החמ"ד שעלינו להביאם למסגרת תורנית לפני הצבא.
את ההצלחה אפשר לפגוש גם בהתחדשות ובחיבור לתורה של רבים. אפשר לראות בעלי בתים ואנשי מעשה שמגיעים בוקר או שניים בשבוע ללמוד לפני העבודה (למשל בישיבת רמת גן), יש חברותות באמצע שעות העבודה, ויותר ויותר בני זוג ומשפחות לומדים יחד, וכמובן גם סטודנטים, גמלאים ועוד.
הצלחת עולם התורה הציוני באה לידי ביטוי גם במפעל הגרעינים התורניים–משימתיים הפרושים בכל רחבי הארץ. רבים מחברי הגרעינים הם בוגרי ישיבות ופעילותם באה מתוך בית המדרש, מתוך חינוך לתרומה בכל שנות החיים: ללמוד וללמד ולהיות משמעותיים כחלק מקהילה יוזמת, מקדמת ותורמת, מתוך ענווה ומתוך שותפות אמת.
הסוגיה התקציבית היא תמיד מורכבת. אבל צריך לומר את האמת: המדינה משקיעה תקציב גדול מאי פעם בלומדי התורה, וגם הציבור משקיע לא מעט, כשברור שיש לנו תמיד שאיפות גדולות יותר. אבל "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה".
ליאור ליפשיץ
מנהל ישיבת ההסדר קרני שומרון ומנכ"ל קרן קהילות