בתערוכה "סיפור רוסי"-הדיוקן הרוסי - מפוטין עד רספוטין, מוצגים דיוקנאות שנוצרו בעידן המודרני בידי דורות של אמנים, שהשתייכו לזרמים שונים באמנות וחיפשו כל העת דרכי-הבעה עדכניות, חופשיות ונועזות יותר.
הצופה בתערוכה יכול למעשה, לבחון את השינויים וההתפתחות בציורי דיוקנאות בקרב אמנים שנולדו ברוסיה ובברית-המועצות במאה ועשרים השנים האחרונות. תקופה המאופיינת בזעזועים פוליטיים, מלחמות, מהפכות ונפילתו של השלטון הצארי.
בתערוכה, שמוצגת במוזיאון תל אביב לאומנות, מציגים אמנים שעבדו רוב חייהם ברוסיה, כמו ואלנטין סרוב, איליה רפין ועוד, אמנים ילידי רוסיה שעברו לפריז, לברלין, ללונדון ומקומות אחרים, כמו אלכסנדר ארכיפנקו, אלכסיי פון יבלנסקי, חיים סוטין, מארק שאגאל, ליאוניד פסטרנק, אוסיפ זאדקין, יוסף פרסמן ונחום ארונסון ואמנים ילידי רוסיה שעלו לארץ ישראל, כמו יוסף קונסטאנט, יוסף זריצקי, פנחס ליטווינובסקי, מנחם שמי, חיים גליקסברג, לאה ניקל, מיכאיל גרובמן, יאן ראוכוורגר ואחרים.
אמנות הדיוקן אינה מתארת רק מודל ספציפי, אלא מיטיבה גם לשקף שינויים אמנותיים, תרבותיים וחברתיים. בבסיסו של הדיוקן כסוגה אמנותית עומדת מערכת יחסים מורכבת, המתקיימת בין מראהו של המקור האנושי לבין ייצוגו הפלסטי.
ההנאה המופקת מן ההתבוננות בדיוקן - מקורה בראש ובראשונה בזיהוי המצויר, כחלק מתהליך של השוואה בין המקור האנושי המוכר לבין החיקוי הויזואלי שלו.
בתערוכה מוצגים בין היתר, דיוקנאות של אישים רוסים בולטים, כגון לנין, סטאלין, רספוטין ופוטין. דיוקנאות של גדולי היוצרים כמו טולסטוי ובטהובן, דיוקנאות אמנים, בהם אביגדור אריכא, מרדכי ארדון, גרשון קניספל ומשה טמיר ודיוקנאות של שאול טשרניחובסקי, ביאליק, אחד העם, שמריהו לוין, יהושע חנקין, מאיר דיזנגוף ומאיר ויזלטיר