במרחב הציבורי בראשון לציון, נפתחו אמש (שני), מספר תערוכות אמנות עכשווית, העוסקות בשפה ודימוי לרגל "כנס השפה העברית".
בגלריה העירונית לאמנות, מוצגת תערוכת שורשים בזמן - עבודות של 9 אמנים העוסקים באופנים שונים בשורשי השפה.
התערוכה חושפת את עושרה של השפה מתוך מבט אל השורשים וניסיון לאתגר את הסידור זה. העבודות נעות על הציר שבין שורשים יהודיים בהם העברית היא שפת קודש, לבין שורשים חילוניים בהם העברית היא שפה מתווכת למסע הביוגרפי של האמן ולעולם סביבו.
בבניין עיריית ראשון לציון, מוצגת התערוכה, קריעת עיתון.
התערוכה בוחנת את השימוש שנעשה בשפה שבעיתון כשופר אידאולוגי להשפעה על דעת הקוראים ואת השפעתה על התפיסה ההיסטורית שלנו את אירועי העבר.
תערוכה נוספת היא חומר למחשבה , המציעה מפגש שפות בין האמן לצופה . מפגש בו מתרגם האמן את שפתו הפנימית במילים המשולבות בדימוי שיש בו צבע, ריתמוס, חומריות ועוצמה המסוגלת להתחיל ולהעביר את העושר והדקויות של השפה הפנימית מן המחשבה אל מחשבתו של הצופה בה. הסימביוזה שיצרו האמנים בין מילים לדימוי, מהדהדת משמעות מעוררת מחשבה, המשאירה רישומה גם על שפתו הפנימית של הצופה.
בגלריה בבית יד לבנים , תערוכת שפת בית.
האם והבת מאפשרות לצופה, חלון הצצה אל המרחב האינטימי שלהן והשפה הביתית המדוברת בו דרך שפת האמנות.
בבסיסה של שפת הבית מעוגנת המיתולוגיה המשפחתית, המשפחה מעניקה לא רק מילים לדבר, אלא גם את הרגש המטעין אותן במשמעות. הקשר הנוצר בין בני משפחה היוצרים זה עם זה, מהדהד את הקשרים הללו והופך לחלק מהיצירה עצמה.
הטקס המשפחתי, בו האם הצלמת, הני שקולניק, משתמשת בבת כמוזה, הבת, סבינה סעד מוציאה את השלד הפנימי, המשפחתי, אל הספירה הציבורית, כוללת את הצופה בטקס בו מספר הסיפורים מנחיל את "התורה" המשפחתית לשבט. סיורים מודרכים ייערכו בתערוכות.