מתינות אסטרטגית, יד ברזל טקטית

1. בלא מעט היבטים הרמטכ"ל גדי אייזנקוט נתפס כהמשך ישיר לרמטכ"ל הקודם בני גנץ: הוא אינו מהפכן, הוא שומר על מדיניות מרוסנת סביב הפעלת כוח ולמרות שהוא מפגין נוכחות בשל ממדי גופו, הוא טיפוס שקט, רגוע ומתון. לא תתפסו אותו ברגע של פזיזות. כל יריה שקולה. כל כדור מדוד מראש. כל מילה בסלע.

זו הסיבה שמשפט אומלל אחד שלו מול תלמידי תיכון בבת ים הפך באחת לסערה פוליטית. "צה"ל לא פועל לפי סיסמאות כמו 'הקם להורגך השכם להורגו', אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים", אמר אייזנקוט וגנב את כל כותרות השעה.

זה לא אייזנקוט. אפשר להתווכח למה התכוון הרמטכ"ל כשניתק בין המונח התלמודי לנהלים המקובלים בצה"ל. אפשר להתווכח האם בסך הכל ביקש לחדד הוראות קיימות לפתיחה באש על מפגעים או ביקש להעניק פרופורציות להתמודדות עם גל הטרור הנוכחי תוך כדי נגיעות פוליטיות. אבל אי אפשר להתווכח על כך שמדובר היה באמירה על הקצה שנאמרה על ידי
מדובר היה באמירה על הקצה שנאמרה על ידי אישיות ציבורית שאינה נוהגת לפטפט עצמה לדעת ולזרוק אמירות על הקצה
אישיות ציבורית שאינה נוהגת לפטפט עצמה לדעת ולזרוק אמירות על הקצה. אלו בדיוק החומרים המזמינים סערות פוליטיות.

2. אייזנקוט, 56, נולד באילת ואת שמו ותהילתו קנה מאוחר יחסית. למרות זאת, כבר ב-2005 כתב ב'ידיעות אחרונות' ח"כ עפר שלח, ששימש כמדריך שלו בבית הספר לקצינים ב-1980, כי הקפצתו של אייזנקוט למשבצות בכירות הפתיעה אותו למדי. הכריזמה מעולם לא נשפכה ממנו אבל גם בצה"ל הגיע מהר מהצפוי שלב הפיכחון.

שנת 2006. הימים ימי חילופי השלטון בעזה. חמאס כובש בסערה את הרצועה. ממטרי הירי בדרום דורשים פעולה נחרצת. כריזמה לא נדרשה כאן. תכונות מורכבות בהרבה נדרשו כדי להחזיר את השקט והביטחון לתושבי הדרום: תכנון ארוך טווח, חשיבה מעמיקה, מנהיגות אמיתית. גדי אייזנקוט, בתפקידו כראש אגף המבצעים במטכ"ל, העניק את התשובה המושלמת.

בראיון שהעניק ל'הארץ' באותם הימים חרג ממנהגו וקרא להחזיר את ההרתעה באמצעות תגובה במינונים לא שגרתיים: "אם ראשי החמאס לא יפעלו לעצור את הירי", צוטט אייזנקוט, "הם צריכים לחטוף מכה קשה ולשלם מחיר כבד. מה שראינו עד עכשיו הוא רק קדימון. זה יהפוך יותר ויותר גרוע אם הם לא יתעשתו. צריך להציב להם רף של אפס סובלנות מצדנו כלפי טרור מעזה. אסור לגרום לפגיעה במוצרי יסוד, אבל נראה לי לא שפוי לתת להם לפרוח ולשגשג כשיורים עלינו רקטות. כן, צריך לפתוח את מעבר קרני, אבל במקביל לירות עוד מאתיים פגזים לאזורי השיגור, לפגוע בכלי מי שמשתתף בטרור, שמתכנן ומממן אותו".

3. לצד החשיבה המעמיקה שלו כראש אגף המבצעים, ביצועיו שידרו תוקפנות טקטית ומתינות אסטרטגית. במהלך מלחמת לבנון השנייה היה אייזנקוט אחראי על תכנון וביצוע מהלכי צה"ל בשדה הקרב במלחמה. הוא היה לאחד האלופים הבודדים במטה הכללי שלא חששו באותם ימים לחלוק על הרמטכ"ל דאז, דני חלוץ. הוא התנגד למהלך קרקעי רחב אך טען כי על צה"ל לגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את המוכנות למהלך קרקעי רחב היקף. הוא צידד בהרחבת התקיפות האוויריות ומנגד הדגיש כי יש לחתור לסיום מהיר של המלחמה.

לצד החשיבה המעמיקה שלו כראש אגף המבצעים, ביצועיו שידרו תוקפנות טקטית ומתינות אסטרטגית
לאחר המלחמה מונה לאלוף פיקוד הצפון, תפקיד אותו החזיק במשך חמש שנים. במסגרת תפקידו נקט ביד ברזל והציב תגובה חריפה כלפי כל ניסיון להפרת השקט. תקופתו התאפיינה בשקט כמעט מוחלט בגזרה הצפונית מאז מלחמת לבנון השניה. לכל אורך תקופת פיקודו לא נפגעו אזרחים ישראלים באזור הצפון.

צה"ל בתקופתו התעקש על נוכחות עד לסנטימטר האחרון של הריבונות על גבול לבנון. אם תהיתם, בשאלה האיראנית נותר גדי אייזנקוט דווקא בצד המתון.

4. את ההיכרות המעמיקה עמו רכש שר הביטחון וראש הממשלה דאז אהוד ברק ב-1999, עת מונה גדי אייזנקוט למזכירו הצבאי. לא ארך זמן רב עד שבין השניים נרקמה מערכת יחסים קרובה מאוד שהתבססה, בין היתר, על ההערכה הרבה שרחש אהוד ברק ליכולת הניתוח של גדי אייזנקוט ולהבנתו הרוחבית של המקצוע הצבאי. ב-2007 שב אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון. הקשר המקצועי עם אייזנקוט, אז בתפקיד אלוף פיקוד הצפון, חודש.

זו הסיבה שהשבר הגדול בפרשיית 'מסמך הרפז' לא פסח על אייזנקוט. למרות שמעורבותו היתה מינורית, בכך שידע על המסמך ופטפט עליו עם חבר, העובדה שלא שיתף בכך את אהוד ברק שראה עצמו מספיק קרוב אליו בשביל לקבל את המידע הרגיש – הייתה לטעות מרה. בסביבת שר הביטחון סיפרו כי ברק נדהם מהתנהלותו של אייזנקוט. הם ציפו ליחס
אייזקוט מציין בימים אלה שנה לכניסתו לתפקיד הרמטכ"ל. למרות שאינתיפאדת היחידים עדיין משתוללת בערי ישראל, מבחינתו אייזנקוט נעשו דברים גדולים לביטחון ישראל
חמים יותר, אוהד יותר, המבוסס על אימון ופחות על אינטרסים.

עם פתיחת המירוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל ביקש בני גנץ, אז בתפקיד הרמטכ"ל, את ידו של אייזנקוט כסגנו. מנגד פרשנים צבאיים העריכו כי ברק עשוי ליטול נקמה ולא לקדמו לתפקיד המיוחל. ברק בחר אחרת. אייזנקוט נבחר לתפקיד סגן הרמטכ"ל.

5. אייזקוט מציין בימים אלה שנה לכניסתו לתפקיד הרמטכ"ל. למרות שאינתיפאדת היחידים עדיין משתוללת בערי ישראל, מבחינתו אייזנקוט נעשו דברים גדולים לביטחון ישראל. הגבול הדרומי שקט יחסית, יחידת יהל"ם לטיפול במנהרות הוגדלה, וכך גם התעצם אימון גדודי חי"ר להתמודדות עם איום המנהרות.

במהלך אוגוסט האחרון הפיץ אייזנקוט את אסטרטגיית צה"ל באמצעות מסמך שהגדיר את יעדי הצבא, האיומים על גבולות ישראל, דרכי הפעולה, בניין הכוח וכפיפותו של צה"ל לדרג המדיני. המסמך, שפורסם לכלל אזרחי ישראל, שיקף את המתינות האסטרטגית של אייזנקוט מחד, ואת יד הברזל במישור הטקטי מאידך.

בסוף השבוע הנוכחי, למרות התלהטות הרוחות סביבו במליאת הכנסת ובישיבת הממשלה, עדיין קיים סביבו קונצנזוס: אייזנקוט הוא האיש הנכון במקום ובעיתוי הנכון.

---

מתוך מגזין ערוץ 7