מרינה ואלכסנדרה, בנות 17 ו-15, עברו עם משפחתן לפני כמה שנים מקייב, בירת אוקראינה, לעיירה קטנה בפרברי הבירה בשם רקיטנה.
חילופי השלטון והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה העמידו אותן במצב בלתי אפשרי בעיירה הקטנה המלאה בלאומנים אוקראינים.
בשנה החולפת שתיהן הוכו קשות במספר הזדמנויות, בשלוש מתוכן חוו זעזוע מוח ובפעמיים נוספות נזקקו לתפרים. חטאן היחיד: העובדה שהן דוברות רוסית, ולא אוקראינית, והעובדה שהן יהודיות. הבוקר הן עלו לישראל יחד עם משפחתן בטיסה של הקרן לידידות.
אביהן סיפר היום, "אפילו המורה עצמה הצטרפה לתלמידים האחרים בכיתה וכינתה אותן בשמות גנאי, כגון 'בדלנים'".
האמא הוסיפה, "אם היינו מנסים לפנות לבית המשפט בסיוע עו"ד הדבר היה רק מחמיר את המצב. לבטח היו מפטרים את בעלי מעבודתו והילדים היו נותרים רעבים. אז שמעתי מאחותי על הטיסות של הקרן לידידות והחלטנו לעלות".
לצד ששת בני משפחת פ' (השם המלא אינו מתפרסם מטעמי ביטחון), עלו הבוקר לישראל עוד 110 איש בטיסה ה-23 של הקרן לידידות, שהחלה במבצע העלאתם של יהודים מאוקראינה בדצמבר 2014.
רבים מהעולים בטיסה הנוכחית הינם פליטים מאזורי הקרבות במזרח המדינה, אחרים, כמו משפחת פ', חוו על בשרם את פירות ההקצנה באוכלוסייה האוקראינית בתוך המדינה ואת ההידרדרות הכלכלית. בשנה האחרונה עלו באמצעות הקרן לידידות לישראל 2,365 עולים חדשים.
הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, מציין, "מרינה ואלכסנדרה לצערי לא לבד. המשימה שלנו טרם הושלמה. המצב באוקראינה עדיין קשה ועלינו לדאוג ליהודים שנותרו בה. הפעילות שלנו בשנת 2015 הוכיחה כי אם פועלים נכון ניתן להגביר את העלייה, ובכוונתנו להתמיד במאמצים אלה גם השנה"