התחלה: לפני 38 שנים בירושלים. נולדה ביום שבו הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור היסטורי בישראל. "באתי לעולם ביום שירושלים הייתה פקוקה וחסומה, לגמרי סמלי. מאז אני עושה רק בלאגנים". נקראה צופיה כביטוי לציפייה לשלום. השנייה מתוך ארבעה אחים למשפחת גץ.
גץ: גאה להיות חלק מהשבט. "משפחת גץ זו שושלת, מעצמה ושורשים". סבה, הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, שימש כרב הכותל. "קראנו לו 'סבא כותל'. איש עניו ואוהב ישראל. במובן מסוים הוא הקדים את זמנו". בשנים האחרונות פועלים בני המשפחה וגורמים ציבוריים לקדם ולהחדיר לתודעה את מורשתו של הסב.
מורשת: "לשמחתי, יש יותר ויותר הכרה ברב ובפועלו. אחי יפתח פתח את בית הרב גץ ברובע היהודי בירושלים". היא מקווה שמכיוון שהשנה מציינים עשרים שנה לפטירתו, במערכת החינוך של החמ"ד ילמדו את ילדי ישראל אודותיו.
אבא ז"ל: אביה יאיר גץ ז"ל היה מחנך באולפנת צפירה. "איש חינוך אמיתי, מלא באהבת אדם. אחד כזה שאוהב את החיים". האב נהרג בגיל 32, יומיים בלבד לאחר ברית המילה שנערכה לבנו הקטן. "משאית ערבית נכנסה בו סמוך לביר זית והוא נהרג".
אובדן: הייתה בת שמונה כשאביה שנהרג. "זה היה הלם אדיר בשבילי. משהו שאי אפשר לתאר. עוד שנים אחר כך כשדפקו בדלת חיכיתי שהוא ייכנס". מאמינה שהיתמות גרמה לה להתבגרות מוקדמת.
אמא: יפה גץ (60) מרקידה ואמנית. "אמא המוכשרת העבירה קורסים וחוגים באמנות בבנימין, בשומרון ובגוש עציון". כיום עובדת בקרן למורשת הכותל ורואה כמטרה להכניס את הרב גץ למרכז השיח. בשעות הערב משמשת כאשת הסאונד במופעים של בתה.
נוה צוף: את ילדותה העבירה ביישוב נוה צוף. גם לאחר נישואיה המשיכה לגור ביישוב במשך 11 שנים. "נוה צוף זה בית. זו קהילה מדהימה וחברות לנצח".
היפראקטיבית: כבר בילדותה הייתה ילדה קופצנית ומלאת מרץ. "אני היפראקטיבית בהגדרה, אבל בזמנו הסביבה לא ידעה איך לאכול את זה. היום אני רואה בזה מתנה. ההיפריות משרתת אותי בחיים, בבית ובעבודה. לא הייתי מוותרת על זה בעד שום הון שבעולם".
לא מסגרתית: למדה בבית הספר היסודי ממ"ד נוה צוף, ובהמשך באולפנת עפרה. "למדתי בעיקר במגמת דשא. כמו שאמרתי, לא מסגרתית בעליל. הראש שלי לא היה בלימודים".
מדריכה שרופה: הראש אמנם לא היה בלימודים, אבל בסניף בני עקיבא נוה צוף היה גם היה. "הייתי מדריכה שהיא אמא. נתתי את כל הלב והנשמה לחניכים ולסניף".
בני עקיבא: כיאה למדריכה שרופה, את שנת השירות עשתה בהנהלה הארצית של בני עקיבא, במרכז ההדרכה. השנה התבררה כמשמעותית במיוחד, לאור העובדה ששם הכירה את בעלה שמואל לקס ששימש כקומונר.
החצי השני: שמואל (40), נהג בחברה לפיתוח מטה בנימין. "יד ימיני. הוא בתפקיד מגשים החלומות שלי". הם נישאו ובגיל 19 כבר הפכה לאם צעירה.
הנחת: תשעה. "טפו טפו". הבכורה אוריה (19) נקראה ע"ש סבה. טוהר (17), אלישיב (16), שיראל (14), דביר (12) "אוטוטו בר מצווה", ידידיה (9), אדרת (6), ראשית (4) ועיינה הקטנה בת שנתיים, "הנסיכה".
תיאטרון: תוך כדי גידול הילדים התמקצעה בלימודי תיאטרון באספקלריא. "יצאתי ללימודים בגיל 26 עם חמישה קטנטנים בבית". עולם המשחק והתיאטרון תמיד היו קרובים ללבה. "כל החיים הייתי מופיעה בצורה ספונטנית בתא המשפחתי. הייתי במרכז, מספרת בדיחות. באיזשהו שלב זה פשוט קרה".
ריתמיקה: בתחילה עבדה כריתמיקאית בגני ילדים, משם התקדמה להצגות ילדים. לאחר שהופיעה מול הנשים במשפחתה והתגובות היו נלהבות, היה זה אך טבעי שתתמקד במופע לנשים. "הכול בהשגחה פרטית. כנראה כשזה התפקיד שלך בעולם הקב"ה מוביל אותך".
מופע לנשים: פיתחה טכניקה של פלייבק יחידני. "אני מופיעה בפלייבק לבד. זה הופך את המופע ליותר חד, מהיר ושנון. ולמרות שגברים רבים מוכנים ללבוש חצאית כדי לצפות במופעים, המופע הוא לנשים בלבד".
לנשים בלבד: מרגישה כי במגזר ומחוצה לו, נשים צמאות למשהו מהחיים שלהן. "אני מעלה את החיים של הקהל הנשי אל הבמה והן מביטות בי ומרגישות שוואלה, זה הסיפור שלהן. אני משתדלת לגעת בבטן הרכה שלהן מתוך הומור, בפיקים הכי קטנים של החיים".
הטרפת: במופע היא נוגעת בסיטואציות היומיומיות בעין נשית. "מביאה את הדברים הקטנים שלכל אחת נדמה שקורים רק אצלה בבית, אבל לא. אני מדברת על הבת המתבגרת, על ההשכמה בבוקר. הנשים מתחברות לזה. מתברר שכולנו נמצאות באותה טרפת של החיים, הלחץ בעבודה והניקיון לפני שהחמות מגיעה...".
המילה הכתובה: עסוקה עד מעל הראש במופעי סטנדאפ ופלייבק, אך בזמנה הפנוי היא כותבת שירה. "אפשר לומר שאני כמעט מכורה למילה הכתובה". שירה 'אי שקט', המספר על אסתר המלכה רגע לפני שהיא יוצאת לאחשוורוש, הולחן על ידי היוצר והזמר אלנתן שלום.
בימאית: במקביל היא גם מלווה אמנים בתחומי הבמה, מפיקה ומביימת מופעים למוסדות ולארגונים, כותבת טורים באתרי אינטרנט ובעיתונים מקומיים ומפיקה אירועים בתחום הבמה. היפראקטיבית, כבר אמרנו?
הצגות בבתי ספר: "אני עובדת עם קהילות, יישובים ובתי ספר. עוברת עם התלמידים והצוות את כל התהליך עד העלייה לבמה. מאוד מתחברת לכל מה שקשור לבימוי, משחק וכתיבה".
אם זה לא היה המסלול: "לא רוצה לחשוב על אופציה אחרת כי זה כל כך אני". ובמחשבה שנייה, "ניהול הוא גם צד חזק אצלי. החזון שלי הוא להקים היכל תרבות שיוציא מתחת ידו הפקות תיאטרון ברמה גבוהה לקהילה ולציבור הרחב".
ובמגרש הביתי:
הבוקר: "אני קמה בשעה חמש ורבע בבוקר ויוצאת עם חלק מהילדים להליכת בוקר, תוך כדי אמירת ברכות השחר ומוזיקה בפול ווליום באוזניים". לביתה היא חוזרת בשש וחצי, מעירה את הילדים ומתקתקת אותם לבית הספר, ואז מתפנה לעבודות הבית, חוזרת לישון להשלמת שעות שינה או יוצאת לפגישות עבודה, "הכול תוך כדי הכול". בערבים שבהם היא מופיעה, הולכת לישון בשעות מאוחרות לאחר חצות.
דיסק ברכב: "אני לא נושמת בלי מוזיקה". נהנית להאזין לחנן בן ארי "שמלווה אותי גם בצעידת הבוקר", אלנתן שלום, רוחמה בן יוסף ורמי קליינשטיין. "הילדים שלי יורדים עליי שכשאני אוהבת שיר אני חופרת עליו בלי הפסקה".
שבת: "עונג אמיתי". כמעט לא יקרה שתתפסו אותה בסעודות שבת עם פיג'מה. "אני משתדלת בסעודות להיות מאופרת ולבושה בגדי שבת, בלי הג'יפה של יום שישי וכל הלחץ. כשהבעל חוזר מבית הכנסת בליל שבת זה מצב אטמוספרי אחר". את סעודת השבת היא מגדירה "כיף חיים". "מסתכלת סביבי ואומרת תודה לה' ושרק ישמור עליהם. יש הרבה פטפוטים, מריבות ושמחה. כמו בכל בית".
אוכל: במטבח של בית משפחת לקס מתבשל הרבה אוכל תוניסאי. "בעלי כבר תוניסאי מזמן". אוהבת בעיקר מרקים מכל הסוגים והמינים. "שמואל בעלי הוא מלך המטבח וגם הילדים פעילים, מבשלים ואופים. אני בשמחה נותנת להם את הכבוד".
אחזקת הבית: מאמינה שכדי לנהל בית עם תשעה ילדים יש להציב סדרי עדיפויות. "הבית אצלי לא מסודר פיקס תמיד. אני עושה הכול תוך כדי. יום חמישי זה יום הניקיונות ויישור קו. כולם מגויסים למשימה".
מפחיד אותי: אובדן. "אימת חיי".
דמות מופת: סבתא מונט, אמא של אמא. "סבתא בת 80. היא הפרופורציה שלי לחיים. עלתה בגיל 16 לארץ מתוניס לבדה. ילדה שבעה ילדים. כשמלאו לבן הקטן שלה ארבע היא יצאה ללימודי אחיות, ועבדה במקצוע עד לפנסיה. אישה צנועה ואופטימית. יש לה ים חוכמת חיים ותרופות סבתא". יהיה מה שיהיה, לא מוותרת על ביקור שבועי אצלה.
משאלה: להיות סבתא בשנות הארבעים. "יש לבת שלי שנתיים לעבוד על זה". אוריה לקס, לתשומת לבך.
כשתהיי גדולה: "לטייל עם בעלי ברחבי הארץ ולקטוף בעזרת ה' את כל הפירות הזוגיים שעמלנו עליהם כל השנים".
rivki@besheva.co.il