לפני כמה שבועות התארחו אצלנו חברים לסעודת שבת. מאוד התרגשתי לקראת בואם, ומצאתי את עצמי מפזזת בין כמה וכמה ירקנים כדי להשלים את כל הפנטזיות הקולינריות שלי.
יש נשים שכשהן עוברות ליד חנות נעליים הן חייבות להיכנס. יש נשים שהחלושס שלהן זה משקפי שמש. לאחרות יש מגירת כיסויי ראש מלאה לעייפה. כל אחת והחולשות שלה. אצלי זה הירקן. אני נכנסת לקנות כוסברה ויוצאת עם חשבון של 300 שקל מינימום. יקרה הכוסברה... כשאני רואה את המדפים הצבעוניים, העיניים שלי מתגלגלות כמו במכונות ההימורים בלאס וגאס. הראש שלי מריץ מתכונים וכולי מתמלאת באושר צרוף. השנה הטרפת שלי החמירה, תודות לשנת השמיטה שנגמרה עלינו לטובה. בשנה שעברה היה לי פרצוף עצוב כמו של ילד בחנות ממתקים שאמא שלו לא מרשה לו לקנות כלום. עברתי ליד דוכני היתר המכירה, ליטפתי את הירקות ואמרתי להשם שאני מוותרת על התרד הענקית רק מאהבתי אליו יתברך.
חזרתי הביתה והבעל שלי שאל אם התפוצץ עלינו ירקן. בכל פינה היו שקיות של שומר עסיסי, שורשים ענקיים, חבילות על גבי חבילות של ירוקים, מנגולד וקייל, כמה סוגי שעועית, ארטישוקים קוצניים ועוד. לקח לי להערכתי חמש שעות לטפל בכל הירקות: לקלף, לשטוף, לנקות להכין. כן, ירקות זה לא פיקניק ולא שניצל קפוא במיקרו. זה מאמץ, אבל מאמץ ראוי. אושר הציף אותי כשהגשתי את כל הסלטים הצבעוניים לשולחן השבת.
אני לא יכולה להסביר כמה התבאסתי שהאורחים לא טעמו דבר, ודבקו בסלט הביצים והחצילים בלימון. אוי. מכיוון שאני מכירה מקרוב את התזונה הבריאה יחסית של המשפחה, השתוממתי. הילדים לא ידעו את שמות הירקות, וכלל לא הבינו מה מוגש להם. מה שאצלי בבית הוא טריוויאלי, אצל אחרים, מתברר, הוא לא.
מקולורבי ועד כרובית
במיילים שאתם הקוראים כותבים לי, אני נשאלת לא מעט: איך מבריאים את תזונת הבית? התשובה שלי פשוטה. מתחילים עם ירקות. הם האל"ף בי"ת של התזונה הבריאה. ולא משנה איזה מומחה לתזונה תשאלו, זו תהיה תשובתו. ירקות, בן אדם, ירקות.
אל תצפו שהילדים יאכלו בריא אם אתם לא יודעים את ההבדל בין ארטישוק לכרוב. עגבנייה, מלפפון ופלפל הם לא ירקות מבחינתי - נשנוש של אחר הצהריים במקרה הטוב. יש עולם מלא של צבעים וטעמים מרגשים ומרפאים. כל ירק והסגולות הנפלאות שלו. להלן סקירה של מעט מהירקות הפחות שגרתיים:
שורש סלרי: ריח מבושם ונהדר. מעולה חי או מבושל, ונותן טעם נפלא למרקים. הילדים שלי מטורפים עליו. אחרי קילוף מכניסים למג׳ימיקס עם פומפייה שפורסת, או פורסים דק דק. כמה דק? תפוצ'יפס דק. מלח ולימון. מושלם. נהדר גם במרקים.
ברוקולי: בצער אני כותבת שהוא הפך לירק יקר בשנים האחרונות. מי שמוצאת מהדרין, נהדר. מי שלא, צריכה לחתוך את התפרחת ולבדוק היטב אחר תולעים. בעיניי המתנות הבריאותיות שלו שוות את המאמץ. גם אותו אני חולטת עד שהוא ירוק עז. זה הירק שהכי אוהבים אצלי. יש להשיג מהדרין גם בשקיות של הקפואים, אבל הם יותר מימיים ומתאימים לפשטידות. זה גם ירק אנטי סרטני.
כרובית: אפשר טרייה רק כשיש מהדרין, בגלל ריבוי החרקים. אחרי חליטה אני מעבירה לתבנית תנור עם נייר אפייה, מורחת בשמן זית ושמה על גריל גבוה ל‑10 דקות. נהדר. גם היא נוגדת סרטן.
קולרבי: הקליפה לא אכילה. אוכלים טרי עם לימון ומלח, או מוחמץ. אפשר גם מקולף וחתוך לשמונה פלחים. בתבנית, ליד הכרובית. שמן זית ומלח ולגריל. נהדר גם במרקים במקום תפוח אדמה.
פטריות: עולם ומלואו. בינתיים תכניסו לתבנית יחד עם כרוב, קולרבי, כרובית ושמן זית. צלייה קצרה. אחרי שמוציאים מהתנור פורסים לפרוסות עבות, מזלפים שוב מעט שמן זית ורוטב סויה איכותי.
כרוב: בגריל! גם הוא חתוך לשמונה פלחים בשמן זית, ליד שאר הירקות. מוציא טעם חדש ונפלא. הוא והקולרבי זקוקים לזמן תנור ממושך, כי הם לא מבושלים מראש כמו הכרובית. נפלא במרק לקוסקוס. בהזדמנות אתן מתכון.
ירקות לא צריכים בהכרח מתכונים מסובכים ותיבול דורסני. תנסו, תלמדו את הטעמים המיוחדים לכל ירק, תאכלו אתם, והילדים כבר יגיעו לבד.
זה רק על קצה המזלג. בעזרת ה' נמשיך בשבוע הבא.
ayakremerman@gmail.com