כששמעון פרס השתמש במטבע הלשון הכה מזוהה אִתו, "מזרח תיכון חדש" – לא בטוח שהוא התכוון למה שקורה אל מול עינינו בימים אלה.
האמת שזה יותר דומה ל"מזרח תיכון חדש" סטייל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לא ממש בטוח שבשעה שאתם קוראים את השורות הללו אוהבים אותנו יותר במצרים, סעודיה, אבו דאבי ומדינות ערביות מתונות אחרות באיזור.
אבל הפחד מהמזרח התיכון החדש, זה שיש בו איומי טרור בסדר גודל שמעולם לא היה מוכר – מצליח לקרב אל ישראל עוד ועוד מדינות מתונות – כשאפשר להעריך שגם טורקיה של ארדואן בדרך, למרות המתיחות העצומה שמתדלק הנשיא ארדואן מדי פעם
אבל הפחד מהמזרח התיכון החדש, זה שיש בו איומי טרור בסדר גודל שמעולם לא היה מוכר – מצליח לקרב אל ישראל עוד ועוד מדינות מתונות – כשאפשר להעריך שגם טורקיה של ארדואן בדרך, למרות המתיחות העצומה שמתדלק הנשיא ארדואן מדי פעם.
שר הביטחון יעלון ביקר השבוע בקפריסין ובנאומים שלו שם דיבר בעיקר דברים שגרתיים שאנחנו מכירים אותם כמעט בעל פה. משפט אחד קטן עם תוכן מאוד גדול שדלינו מתוך אחד הנאומים הארוכים פותח צוהר קטן לשינוי גדול מאוד.
"כל גורם במזרח התיכון שיהיה מוכן לסייע בייצוב המצב, ימצא בנו פרטנר, כולל מדינות שאין לנו יחסים עימן", אמר יעלון ומאחורי דבריו עומדת פעילות משמעותית מאוד.
נתניהו כבר מזמן זיהה את הואקום והחששות בחלק מהמדינות הערביות באיזור כתוצאה מהתחזקות דאע"ש בפרט והטרור המוסלמי הקיצוני בכלל. לואקום הזה הוא מנסה להידחף. באבו דאבי זה כבר עבד בהצלחה.
שלא יהיה ספק – המערכת המדינית היום מקדישה לא מעט זמן לפיתוח שקט עם מדינות שיחסים דיפלומטיים כלשהם עימן היו תמיד בגדר חלם. לא בטוח שאותן מדינות עושות זאת מאהבת מרדכי אלא יותר משנאת המן – או ליתר דיוק, איראן.
נתניהו עדיין מעריך שהעולם הגדול טרם הפנים את העובדה שההסכם עם הממשל בטהרן אולי עוצר את התוכנית הגרעינית וגם זה לפרק זמן מוגבל, אך מנגד משאיר את מימון הטרור העצום על כנו.
להפתעתנו, מי שמבין אותנו יותר מהאירופים ואמריקנים שמכירים פחות את הסוגיה מבית – הן מדינות באיזור - אלו שניכוו מהטרור, אלו שניכוו מאיראן ויש גם מדינות ערביות שנפגעו משילובים שונים של שני הגורמים.
וכך יוצרת שותפות אינטרסים פשוטה על פניו, למארג של קשרים עקיפים, בדרך כלל. שיחות רבות שנעשות עם גורמים רשמיים ולא רשמיים.
מי שמקשיב היטב לדברי נתניהו פה ושם – יזהה את הרמזים ולפעמים את חצאי האמירות בהקשר הזה. נתניהו בדרך כלל לא רומז שעובדים על קשרים – אלא שכבר יש כאלה. יעלון באמירה שלו השבוע הבהיר שהמאמצים בנושא ממשיכים בקצב גבוהמי שמקשיב היטב לדברי נתניהו פה ושם – יזהה את הרמזים ולפעמים את חצאי האמירות בהקשר הזה. נתניהו בדרך כלל לא רומז שעובדים על קשרים – אלא שכבר יש כאלה. יעלון באמירה שלו השבוע הבהיר שהמאמצים בנושא ממשיכים בקצב גבוה.
ואי אפשר בלי השאלה הגדולה העולה מכל העיסוק בנושא הקשרים המתהווים עם מדינות ערביות שנחשבו פעם יריבות מרות. האם כל זה יביא שלום אזורי? התשובה – כנראה שלא.
חלק מהמדינות המדוברות ממשיכות למתוח ביקורת קשה או אפילו לתקוף את ישראל בסוגיה הפלסטינית – ואם נתניהו בונה על תמיכה שלהן בעניין הזה (וכנראה שלא) – הוא בבעיה.
אבל אם (וזה המצב) רף הציפיות הוא נכון – מספיק רק לייצר איזו נציגות רשמית במדינות מוסלמיות שישנו את התמונה.
מי שזיהה השבוע את ההתעניינות בהגשת כתב ההאמנה של השגריר המצרי החדש כאן, מבין שנתניהו מצליח ליצור כאן משהו חדש.
אמנם זה כמובן תלוי גם במי שיושב בצד השני, אבל נראה שהאוזניים של המדינות הערביות באזור כרויות למסרים שמגיעים מכיוון ישראל – ואולי בקרוב נוכל לשמוע בשורות מעניינות בנושא הזה.
---
מתוך מגזין ערוץ 7