ביום שני השבוע פנה שר החינוך נפתלי בנט לוועד ראשי האוניברסיטאות, וביקש מהם להמליץ בפניו על מועמדים להחלפת ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה שפרשו מהמועצה יום קודם לכן.
ששת חברי המל"ג שפרשו מתפקידם ביום ראשון הם פרופ' משה מאור מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יהודית גל-עזר מהאוניברסיטה הפתוחה, פרופ' אלי זלדוב ממכון ויצמן, פרופ' חגית מסר-ירון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' חיה קלכהיים מהאוניברסיטה העברית.
"בנט פוגע במטרות המל"ג"
הרקע לפרישתם של השישה הוא החלטת שר החינוך נפתלי בנט, המשמש מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, להביא לפרישתה של סגנית יו"ר המל"ג, פרופ' חגית מסר-ירון, ולהביא למינויה של ד"ר רבקה ודמני-שאומן לתפקיד. לפני כמה חודשים דרש בנט מפרופ' מסר-ירון להתפטר, ולאחר מכן הביא לבחירתה של ד"ר ודמני-שאומן לתפקיד ברוב של 12 תומכים מול 6 מתנגדים. לאחר שהניסיון למנוע את הבחירה כשל, בחרו ששת המתנגדים לפרוש מחברותם במל"ג. פרישת השישה יצרה בעיה, מאחר שלאחריה פחת מספר חברי המועצה מהמינימום הקבוע בחוק לפעולתה. לכן הזדרז שר החינוך לפנות לוועד ראשי האוניברסיטאות ולבקש מינוי מחליפים לששת הפורשים. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, כבר הודיע כי הוועד ייענה לבקשתו של שר החינוך ויפעל על מנת להמליץ בתוך זמן קצר על מחליפים ראויים לשישה.
ששת הפרופסורים שיגרו למזכירת המל"ג מכתב פרישה חריף, ובו הם מאשימים את שר החינוך בנט בשורה ארוכה של האשמות: "אנו משוכנעים כי מהלכי יו"ר המל"ג והצטרפות רוב חברי המל"ג אליהם, גרמו לפגיעה במטרות שלשמן הוקמה המל"ג ושהנחו את דרכנו ופעילותנו בה – קרי, שמירת רמה מדעית נאותה ואי הגבלת חופש הדעה והמצפון".
"המהלכים והצעדים שננקטו פוגעים במהות עבודת המל"ג, בעצמאותה וברוח פעולתה... ומערערים את אמון הקהילה האקדמית בהמשך פעילות המל"ג ה‑12", טענו השישה בהמשך המכתב. לקראת סיומו של המכתב הם בחרו להטיל דופי במרומז בכשירותה האקדמית של ד"ר ודמני-שאומן לכהן כסגנית יו"ר המל"ג, ובכשירותם של חברים נוספים במל"ג לשמש כחברים בו. השישה דרשו לפזר את המועצה הנוכחית באופן מיידי ולמנות מועצה חדשה, "שחבריה ייבחרו בשקיפות ולאחר אפיון תבחינים לדרישות הסף לחברות במל"ג ולמינוי סגן יו"ר שיבטיחו האפשרות לקיים תפקידיה כמוגדר בחוק".
כדי להבין על מה המהומה צריך קודם כול להסביר בקצרה כיצד מנוהלת ההשכלה הגבוהה בישראל. מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת תחת פיקוחם של שני גופים: המועצה להשכלה גבוהה שאחראית על הצד האקדמי, והוועדה לתכנון ולתקצוב שאחראית על חלוקת תקציבי ההשכלה הגבוהה. הוועדה לתכנון ולתקצוב, המכונה בקיצור ות"ת, פועלת כחלק מהמועצה להשכלה גבוהה אולם איננה כפופה לה. בראש המועצה להשכלה גבוהה עומד מכוח החוק שר החינוך. מי שאמון על הניהול השוטף של המועצה הוא סגן יו"ר המל"ג, אשר נבחר מקרב חברי המועצה.
בניגוד לתמונה שניסו לצייר השישה במכתבם, לאורך השנים מרבית סגני יו"ר המל"ג שכיהנו בתפקיד לא היו פרופסורים. כמה מהם היו שופטים בדימוס ואחרים אנשי מנהל מסוגים שונים. דוגמה טובה לכך היא סגן יו"ר המל"ג ד"ר שמשון שושני, שאותו החליפה מסר-ירון בשנת 2013. שושני אמנם למד באקדמיה עד לסיום התואר השלישי, אך לא היה איש אקדמיה. לאורך השנים היה שושני איש חינוך שכיהן בתפקידים בכירים במשרד החינוך, ובשתי קדנציות שונות אף שימש כמנכ"ל המשרד. למרות זאת איש מעולם לא ערער על כשירותו של שושני לשמש בתפקיד סגן יו"ר המל"ג.
"השר מונע טלטלות במערכת"
גורמים המעורים בנעשה במל"ג שעמם שוחחנו ציינו כי בראשית הקדנציה העדיף שר החינוך בנט להשאיר את פרופ' חגית מסר-ירון בתפקידה. "השר בנט, בניגוד לכל שרי החינוך שקדמו לו בשנים האחרונות, לא החליף את מנכ"ל המשרד, והשאיר את המנכ"לית שמינה השר פירון בתפקידה. בדומה לכך העדיף בנט לא ליצור זעזועים גם במערכת ההשכלה הגבוהה. למרות ביקורת חריפה שהייתה לשר בנט על המהלך שהובילה פרופ' מסר-ירון בוועדת המשילות שעמדה בראשה, מהלך שנועד לנשל את שר החינוך מסמכויותיו בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה, העדיף בנט להשאיר את מסר-ירון בתפקיד".
ההחלטה על החלפתה של פרופ' מסר ירון התקבלה לטענת הגורמים הללו בעקבות תהליך מינוי יו"ר ות"ת. "כזכור, עם כניסתו של בנט לתפקידו הוא נדרש לפעול למינוי יו"ר חדש לות"ת, מאחר שמי שכיהן עד אז כיו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, נבחר לכנסת מטעם רשימת המחנה הציוני. בנט ניהל תהליך ארוך של פגישות עם למעלה מעשרים מועמדים אפשריים לתפקיד ובמקביל נפגש עם גורמים בכירים רבים נוספים באקדמיה. כידוע, נבחרה לבסוף לתפקיד פרופ' יפה זילברשץ. עם זאת, במסגרת התהליך נחשף בנט באופן עמוק לנעשה במועצה להשכלה גבוהה. לאור כל הדברים ששמע, החליט בנט כי אין מנוס מהחלפתה של מסר-ירון. ההחלטה לבחור בד"ר רבקה ודמני-שאומן נפלה בין היתר משום שהיא כבר חברה במל"ג ומכירה היטב את המערכת, ומתוך מגמה שלא לזעזע את המערכת יותר מהמינימום הנחוץ. היכולות שלה אינן נופלות מיכולותיהם של קודמיה בתפקיד, כל חטאה הוא שהיא אינה נמנית על הקליקה שממנה מגיעים מתנגדיה".
פרופ' שלמה גרוסמן, לשעבר יו"ר ות"ת, דחה בשיחה עם 'בשבע' את הטענות נגד הדחתה של מסר-ירון. "מסר-ירון ניסתה לשנות את סדרי העבודה ומהות התפקידים במל"ג ובות"ת והכינה את חוק המשילות החדש שמוציא מידי שר החינוך את הסמכות העיקרית שיש לו כיושב ראש המל"ג. כשבנט נכנס לתפקיד הוא מיד הקפיא מהלך זה, ואפשר להבין אותו. בנוסף לכך, המכללות, המתוקצבות והפרטיות, העלו בפני השר את אי שביעות רצונן מאופן תפקודה ומיחסה של פרופ' מסר-ירון כלפי מוסדות אלה, ובעיקר מהקצב האיטי בטיפול בתוכניות חדשות שהוגשו למל"ג".
על התפטרותם של ששת החברים אומר פרופ' גרוסמן: "מדהים ששישה חברי מל"ג שהיו נוכחים בהצבעה על בחירתה של רבקה ודמני-שאומן כסיו"ר המל"ג, מסרבים לקבל ולכבד החלטה שהתקבלה בהצבעה חשאית באופן דמוקרטי, והחליטו להתפטר ולשתק זמנית את פעילות המל"ג בגלל העדר קוורום מתאים. האמון שמקבלת רבקה מהרוב המכריע במל"ג יסייע בידה לנהל את המערכת בתבונה ובהצלחה" (הריאיון המלא עם פרופ' גרוסמן יפורסם בשבוע הבא במוסף אתנחתא).
"מהלך דחיקת המכללות כשל"
חבר לשעבר במל"ג, שהעדיף שלא נזכיר את שמו, היה עוד יותר חריף בדברים שאמר בהקשר זה: "ועדת המשילות שבראשה עמדה פרופ' חגית מסר-ירון ביקשה להלכה להגדיל את עצמאות המל"ג ולנתק את כפיפותו לדרג הפוליטי. אולם בין השורות ביקשה הוועדה בעצם להשיב את שלטונן של האוניברסיטאות במערכת ההשכלה הגבוהה. המטרה הייתה ליצור מצב שבו נציגי האוניברסיטאות במל"ג ישלטו הן על המערכת האקדמית והן על חלוקת התקציבים. אם המהלך היה מצליח, התוצאה הייתה סגירתן של המכללות האזוריות המתוקצבות תוך שנים ספורות, או לכל הפחות צמצום פעולתן באורח ניכר מאוד".
לטענתו, "מינויה של ד"ר ודמני-שאומן לתפקיד מסמן בעיניהם של מובילי המהלך שנבלם על ידי שר החינוך בנט את כישלונו הסופי. העובדה שסגנית יו"ר המל"ג מגיעה ממכללה (מכללת סמינר הקיבוצים – ש"פ) ולא מאוניברסיטה, מבהירה שהחלומות על צמצום פעילותן של המכללות לא יתממשו במהרה. מצב הדברים הזה מדיר שינה מעיניהם של חברי הקבוצה הזאת, וההתפטרות היא הביטוי הבוטה לכך. הדיבורים על דרישות סף לחברות במל"ג ולכהונה בתפקיד סגן יו"ר מל"ג הם ביטוי לניסיון לדחוק את רגלי המכללות. צריך לברך על כך שכרגע המהלך המדובר כשל, ולקוות שמוביליו שכשלו יפנימו את הכישלון ולא ינסו לשחזר אותו".