28 שנה לאחר שעלה ארצה ישיק ביום ראשון אפרים חולמיאנסקי את ספרו "קול הדממה" שיוצא לאור בשפה העברית, באירוע חגיגי בבית ספר שדה כפר עציון.
חולמיאנסקי בן ה-65 הוא כיום נשוי ואב לחמישה, עובד הייטק ומתגורר במעלה אדומים. אולם, לפני שעלה ארצה היה חולמיאנסקי אחד מאסירי ציון.
בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת הקים חולמיאנסקי מערכת משומנת מתחת לאפם של הסובייטים ללימודי השפה העברית ליהודים.
"בשנת 77 נחשפתי לכך שיש מאות אלפי יהודים בכל ברית המועצות שלא יודעים מילה אחת בעברית, החלטתי להקים גוף מחתרתי שיפעל בכל רחבי ברית המועצות וילמד צעירים עברית", סיפר השבוע חולמיאנסקי.
בעקבות כך אסף חולמיאנסקי יהודים נוספים ויחד הם הקימו את המחתרת ללימוד העברית, "עשינו מחנות קיץ, ולימודים בסתר הן במוסקבה והן בערים נוספות אחרות כמו קייב, אודסה, סנט פטרסבורג ועוד"
חברי המחתרת, שאחד מהם היה בחור צעיר בשם יואל יולי אדלשטיין, כיום יושב ראש הכנסת, שמרו על מידור גבוה מאוד, "היינו צריכים לשכפל ולצלם דפי לימוד, זה לא כמו היום שהולכים למכונת הצילום ומצלמים, כל מכונות השכפול היו מוחזקות על ידי הק.ג.ב. אבל אז מישהו מהמחתרת המציא שיטה מיוחדת של שכפול על ניירות מיוחדים, לוחמים נוספים לקחו את גיליונות הנייר וחומרי הלימוד ופיזרו אותם ברחבי ברית המועצות".
בשנת 1984 השתיל הק.ג.ב נשק בביתו של חולמיאנסקי שהיה באותו היום בביקור בטאלין, בירת אסטוניה. "מייד שלחו צוותים לטאלין ועצרו אותי, כלאו אותי בתוך צינוק בגודל שני מטרים על שני מטרים. את המיטה נועלים במשך היום. ההשכמה בשעה 5 לפנות בוקר וכיבוי האורות בשעה 23:00 בלילה. אין אוורור, אין ספרים, אין שום קשר עם העולם החיצון, המיטה הייתה חתיכת פח, אחד הסוהרים שריחם עליי הביא לי סמרטוטים כדי שארפד אותה".
לאחר מספר ימים החליט חולמיאנסקי לשבות רעב שביתה שנמשכה זמן רב, "רוב שעות היום עמדתי. לאחר מספר ימים בצינוק התחלתי לשבות רעב, והחל מהיום ה-16 לשביתת הרעב הזינו אותי בכפייה. לאחר זמן הגיע אחד הסוהרים ואמר לי שהם מעבירים אותי לאגף רגיל. לאחר כמה חודשים אמרו לי שלא היו טביעות אצבעות על הנשק ובקרוב אני אשתחרר. זה קרה לאחר שנה וחצי בכלא".
את אירוע ההשקה יכבד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, חברו של חולמיאנסקי, שכאמור היה גם חבר באותה המחתרת ללימוד השפה העברית, ונכלא גם הוא בעקבות פעילותו בה.