בדרך לאוניברסיטה העברית. אל הבאש
בדרך לאוניברסיטה העברית. אל הבאשצילום: צילום מסך 'מבט'

לקראת ביקורו המתקרב של השר הפלשתיני לענייני דתות, מחמוד אל הבאש, באוניברסיטה העברית, מכנסים אנשי מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' שורת ציטטות מהאיש, להיכרות, רגע לפני המפגש שכבר גורר קריאות לביטולו.

בכינוס המדובר שיתקיים ביום שלישי צפוי השר הפלשתיני המשמש גם יועצו של אבו מאזן לענייני דת להיפגש בפאנל שבו ישתתף גם חבר הכנסת עופר שלח (יש עתיד).

בתחילת גל הטרור הנוכחי קבע אל-הבאש בדרשה ששודרה בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ כי היהודים מייצגים "רוע," "שקר" ו"שטנים," וכי ישראל היא "הפרויקט של השטן".

"הסכסוך המתנהל כאן בפלסטין, ביננו לבין הכיבוש הפושע ולבין הנהגתו הפושעת, הוא ביטוי נוסף של הניסיונות שעברו עלינו, ביטוי נוסף של הסכסוך ההיסטורי בין האמת והשקר, בין הטוב לרע. במשך כל ההיסטוריה, היה סכסוך בין הטוב לרע. את הטוב מייצגים הנביאים ותומכיהם, ואת הרוע מייצגים ה'איבליסים' - השטנים, ותומכיהם. איננו ממציאים כאן משהו חדש. זהו סכסוך בין שתי ישויות, הטוב והרע, סכסוך בין שני פרויקטים: הפרויקט של אללה נגד הפרויקט של השטן, פרויקט שקשור באללה, וברצונו של אללה - באמת ובטוב, ופרויקט הקשור לעושק, לשטניות, לאיבה, לכיבוש ולברבריות", דברי השר הפלשתיני.

על ארץ ישראל קבע כי מדובר באדמת הקדש השייכת על פי החוק המוסלמי לאיסלאם מבלי יכולת לשנות זאת או להעביר את האדמה לידיים אחרות. לדבריו משמעות הדבר היא כי הפלשתינים מנועים, על פי החוק האסלאמי, מלקבל את קיומה של ישראל בכל גבולות שהם, ואסור להם לוותר על "פלסטין כולה" -  "ולו מילמטר ממנה".  דברים אלה זהים להתבטאויות של אנשי החמאס שבאמנת ארגונם נכתב כי "תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת ווקף אסלאמי [עבור] דורות של מוסלמים עד יום הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה; או לוותר עליה או על חלק ממנה.

בין שאר הציטוטים של אל-הבאש גם לגיטימציה למחבלים שביצעו מעשי רצח של ישראלים במהלך גל הטרור הנוכחי. הוא הגדיר אותם כ"נכבדים יותר מאיתנו" והציג אותם בתור "שהידים", הכבוד הגדול ביותר שמוסלמי יכול להגיע אליו. ב'מבט' מוסיפים ומזכירים כי במהלך גל פיגועי טרור דומה לזה הנוכחי שאירע ב-2014, אל-הבאש אמר באופן מפורש שהנהגת הרש"פ תומכת במבצעי הפיגועים.

ב'מבט' מדגישים כי ביטוי זה של 'שהידים' הוא ביטוי משמעותי וקריטי לנוכח היחס המוסלמי לזוכים בתיוג זה, כפי המובא מהקוראן: "אחרי הנבואה והצדיקות, אין דרגה נעלה אצל אללה יותר משהאדה (מוות למען אללה). ואל תחשוב כי הנהרגים בשם אללה מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אללה פרנסתם".

בדבריו התנער אל הבאש מהטחות אשמה על הרש"פ והנהגתה כמסיתה, "חלק מאשימים אותנו בהסתה נגד אחרים. איזו הסתה? אנו מסיתים? ... אם כשהם אומרים 'הסתה' הם מתכוונים להתעקשות שלנו להיאחז בעקרונותינו, ואת ההערכה והכבוד וההוקרה שלנו כלפי אלה שהם נכבדים מאיתנו, השהידים שנופלים למען פלסטין - אם לזה הם קוראים הסתה - הרי שאיננו מתנערים מהעמדות האלה, איננו מתביישים בהן, איננו מוותרים עליהן ואיננו נסוגים מהן. אכן - אנו נאחזים בזכותנו, בארצנו, בקודשינו, בירושלים שלנו ובאל-אקצא שלנו... אנו דבקים בזכותנו להגן על עצמנו".