במלאת שנה לפטירתו של הרב שלום כהן, חבר המועצה הדתית בקרית ים, יקיים הערב (ראשון) בנו, הרב אסף כהן, רב הקהילה התימנית 'אחוות אחים' ור"מ בישיבה התיכונית רמת גן, מיזם הנצחה ייחודי בו יוענקו מלגות לימוד ומחקר על עבודות מחקר תורניות סביב מורשת יהדות תימן.
על המיזם שוחחנו עם הרב אסף כהן המספר כי ראשיתו של הרעיון בימי השלושים על פטירת אביו המנוח, "חשבתי איך נוכל להנציח אותו וחשבתי שקרן מלגות שתעסוק במורשת יהודי תימן ותנגיש את הדברים לציבור הרחב יכול להיות רעיון יפה. פניתי לרב ערוסי ושיתפתי אותו במחשבות על כך וכך הדברים התגלגלו".
בסוף חודש אב האחרון התפרסמה ההזמנה לחוקרים בעלוני 'הליכות עם ישראל' והדברים הופצו בקרב המעוניינים להשתתף. הרב כהן מספר על חמישה או שישה משתתפים מרכזיים ורציניים שבחרו להיכנס לעובי הקורה ולהכין עבודות מחקר שכאלה.
"רצינו שהמלגות יחולקו ביום פקודת השנה של אבא, והיום י"ט באדר הוא יום השנה לאבא. נתנו להם דד ליין עד ראש חודש שבט. הדברים נכתבו. ישבה ועדה של רבנים שבדקה את החומרים והיום כשהחומר מוגמר ומודפס יקבלו את המלגות בטקס מכובד ומרשים", אומר הרב כהן ומציין כי השאיפה היא שזו תהיה מסורת "בכל שנה ביום פקודת השנה. אולי נייעד את זה לענייני גמילות חסד ולאו דווקא למחקר המורשת והמנהגים".
המחקרים שיזכו היום למלגות נבדקו על ידי קבוצת תלמידי חכמים שחברו לועדת המיזם, אך גם הרב כהן ריפרף כלשונו בדברים ו"מצא מרגליות", כהגדרתו. על מעט מהמרגליות הללו הוא מספר:
"דוגמא אחת היא של הרב ד"ר אדיר דחוח הלוי שכתב מאמר ארוך על מנהגי אבלות בקרב יהודי תימן – התפוררות מנהגי האבל – במאמר הוא פורס בפנינו את כל המנהגים שנהגו לפני הרמב"ם ואיך הרמב"ם מביא אותם להלכה ומה קורה היום בפועל, מה נשמר ומה איבדנו בדרך וזו ההתפוררות. למשל מנהג חליצת הכתף, מנהג תלמודי שהרמב"ם מביא אותו להלכה – בזמן אבל ולוויה על אב ואם נהגו לחלוץ כתף, נחלקו אם כתף ימין או שמאל, כאות אבל, מוציאים את הכתף חשופה ומשאירים אותה כך לאות אבל על אחד ההורים. זה מנהג שנהגו בו יהודי תימן ורק מתי מעט ששמעו עליו ממשיכים בו".
"אחד החוקרים הוא אדם בן נון שכתב על פולמוס דקדוקי שהיה בתימן לפני כשבעים שנה. יהודי תימן מקפידים, כידוע, מאוד על הקריאה, והוא מראה איך בקהילת רדאע, עיר רחוקה מצנעא, מישהו שם עלה לקרוא בתורה טעה והציבור גערו בו ומכך התפתחה מחלוקת ופנו לאב בית הדין שהפנה את השאלה לחכמי צנעא והנושא הדקדוקי הזה מעניין מאוד בעיקר לעוסקים בתחומי הלשון".
הגיבוי הכלכלי למיזם המלגות מגיע, מספר הרב כהן, מעזבונו של אב המשפחה. "העלויות הם כמה עשרות אלפי שקלים. החלטנו שמהעיזבון של אבא נקדיש לטובת העניין בכל שנה, כדי שהציבור יכיר ויידע שמורשת יהודי תימן זה לא הוויי של חילבה ריקודים וכובנה, אלא דברים הרבה יותר עמוקים וכרוכים במסורות עתיקות שכדאי מאוד לשמר אותן".
הרב כהן רואה ערך מיוחד בהעלאתם מחדש של הדברים במוסדות החינוך שבמרוצת עשרות שנים שכחו את מורשת יהודי תימן.