ד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, לא רואה בתוצאות הפרו-רפורמיסטיות המתבררות באיראן אירוע דרמטי במיוחד. "אין כאן משהו בגדר של הפתעה בכך שהעם בוחר רפורמיסטים", הוא אומר לערוץ 7.
"העם רוצה שינוי והגורם היחיד שיש לו שינוי כלשהו בסדר היום אלו הרפורמיסטים", אומר ד"ר שאהוור המזכיר כי גם בעבר הצביע העם האיראני ברוח זו והדברים חוזרים על עצמם.
על מהותה של הרפורמה המדוברת אומר שאהוור כי מדובר בסך הכול בטקטיקה לשימור האחיזה הדתית בשלטון הפוליטי. "המשטר באיראן מורכב משני פלגים עיקריים – הרפורמיסטים מול השמרנים שרוצים לשמר את הקיים. כל מחנה מתחלק גם פנימה אבל אלו העיקריים. מעבר לשני הפלגים הללו ישנם הרפורמיסטיים שנמצאים מחוץ למשטר. מדובר באנשים שיש להם דעות פוליטיות כמו פוליטיקאים מהעבר ועיתונאים שרוצים שלטון דמוקרטי באיראן. הרפורמיסטים לא שותפים למשחק הפוליטי ולבחירות שם".
באשר לשני הפלגים העיקריים, מסביר ד"ר שאהוור כי שניהם נאבקים אלו באלו בטקטיקות שיש לאמץ כדי לשמר את האחיזה של הממסד הדתי בשלטון הפוליטי. הרפורמיסטים דורשים לשחרר מעט את הלחץ, לשפר את הכלכלה וכו' תוך שימור המסגרת האסלאמית. השמרנים רואים בכך סכנה כי לדבריהם 'אם ייעשו שיניים דרסטיים זה יביא לסוף השלטון שלנו באיראן'. הויכוח הוא על טקטיקה, אבל שניהם רוצים לשמר את האחיזה הדתית על השלטון הפוליטי".
ד"ר שאהוור סבור כי לנוכח התקדמות העולם לא ניתן עוד לשמר שיטות הנהגה ומדיניות שפעלו לפני 1400 שנים, ואת השאיפה הזו להתקדמות ברוח הזמן לא ניתן עוד להחניק. הרפורמיסטים שבשלטון סבורים שאם לא יינתן לציבור האיראני מרווח לשינויים הדבר יוביל לפיצוץ בעוד שינויים יזכו לתמיכה רחבה יותר בקרב העם ויאפשרו את המשך האחיזה הדתית במסגרות הפוליטיות.
בדבריו מדגיש שאהוור כי באשר ליחס לישראל אין הבדל של ממש בין הפלגים המרכזיים, "שניהם, לפחות באופן גלוי, נגד ישראל". לעומת זאת ביחס למערב קיימים חילוקי דעות. "הרפורמיסטים אומרים שהגיע הזמן להיות חלק ממשפחת העמים ומהעולם הדמוקרטי והפתוח יותר כדי שנוכל לקיים יחסים דיפלומטיים תקינים ויחסי סחר ותרבות עם העולם. השמרנים אומרים שהיינו צריכים את הרפורמיסטים לשם הסרת הסנקציות, אבל עכשיו, אחרי הסרת הסנקציות, צריך ללכת אחורה אל השמרנות כי אם נלך בכיוון של הרפורמיסטים ההיסטוריה האיראנית מלמדת שהתרבות המערבית תיכנס לאיראן והדבר יחליש את האחיזה שלנו באיראן".
לזאת מוסיף ד"ר שאהוור ומציין כי גם ביחס לישראל קיימות תפניות ועיקרן נובע מהרשתות החברתיות ומהפתיחות של האזרח הקטן למידע שמגיע אליו מהחוץ. "לא ניתן לבטל את השפעת הרשתות החברתיות שמוציאות את העם האיראני מהבידוד שהוא היה קיים בו. זה נותן נקודת מבט ניטראלית מבלי להיות מושפע רק מהמשטר. האנשים יודעים כעת להשוות ויודעים שהמשטר מצייר תמונה מעוותת ולא מציאותית של תופעות מחוץ לאיראן, כולל ישראל. יותר ויותר אנשים באיראן מבינים את ישראל", הוא אומר ומציין כי גם בשיחותיו שלו עצמו עם איראנים ומרשמים שהוא מקבל בתקשורת דרך הפייסבוק הוא מגלה עוד ועוד אמירות איראניות לפיהן שמחים שם לגלות עד כמה התדמית הגרועה שהייתה לישראל בעיניהם אינה אמיתית וכל כולה הייתה תוצרת של הדמוניזציה שעשה המשטר האיראני לישראל.