השר להגנת הסביבה אבי גבאי ושר האוצר משה כחלון חתמו על צו לפיקוח מחירים בשוק הפסולת העירונית הכולל חובת דיווח על רווחיות ומחירים.
השרים שקיבלו את המלצת ועדת המחירים המשותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר שבחנה פיקוח על מחירי פינוי וטיפול בפסולת העירונית מעורבת במטרה להביא למהפכה בשוק הפסולת העירונית.
חובת הדיווח על-פי הצו תחול על העוסקים בפסולת מעורבת במקטע החוץ-עירוני, וספציפית על קבלני שינוע, על תחנות מעבר ועל אתרי הטמנה.
העוסקים בתחומים אלה יחוייבו להעביר למפקחת על המחירים במשרד להגנת הסביבה נתונים על פעילותם העסקית לרבות העברת דוחות כספיים, מאזני כמויות, פירוט אודות מבנה החברה ובעלי עניין, תיאור התהליך התפעולי בחברה, מידע על לקוחות, תעריפים ועלויות.
המידע הנדרש לדיווח נמסר במתכונות הדיווח שאושרו יחד עם הצו ע"י השרים. מידע זה יסייע למשרד לבחון אם העוסקים בתחום גובים מחירי יתר על שירותי הפינוי והטיפול בפסולת מעורבת, שנחשבים שירותים יסודיים ובסיסיים לתושבי המדינה.
לאחר איסוף הדיווחים מקרב העוסקים בתחום ועיבוד המידע, וועדת המחירים תוכל לבחון אם להמליץ לשרים להחיל פיקוח מחירים לפי פרק ה' של החוק על התחום.
בעקבות תלונות של רשויות מקומיות על העלאת מחירים לא סבירה בשנים האחרונות בשרשרת הטיפול בפסולת, החל מתחנות מעבר, שינוע הפסולת והטמנתה, המשרד להגנת הסביבה ערך בדיקת בנושא ממנה עולה כי הריכוזיות והשליטה של מונופולים ארציים ואזוריים בשוק הפסולת מייצרות רווחים עודפים של מאות מיליוני ש"ח בשנה, הגורמים לעליית יוקר המחייה של הציבור.
הציבור מממן היום, דרך הארנונה, את הרווחים העודפים של העוסקים בתחום הפינוי והטיפול בפסולת. בעקבות ממצאי העבודה והחלטת ועדת המחירים, התקיים שימוע לבחינת פיקוח על שוק הפסולת העירונית המעורבת שכולל חובת דיווח על רווחיות ומחירים בשוק.
החתימה של השרים על הצווים התבססה על מספר אינדיקציות המעידות על קיומן של ריכוזיות בשוק הפסולת ושל רווחיות יתר של העוסקים בתחום. האינדיקציות כוללות את העובדות הבאות: מחירי ההטמנה עלו במספר אתרים על פני השנים 2008-2013 עד תוספת של כ-100%; קיימת ריכוזיות באספקת השירותים של תחנות מעבר והטמנת פסולת בידי גורמים בודדים ברחבי הארץ; והעדר תחרות בין ספקי השירותים.
נמצא כי תחנות המעבר מהוות מונופולים טבעיים אזוריים בגלל מגבלות כמות פסולת, מגבלות תכנוניות, מגבלות סביבתיות ושיקולים כלכליים ובמיוחד העובדה שעלות השינוע של הפסולת מהווה חסם להעברת הפסולת לתחנת מעבר אחרת, כך שבפועל מוקמת בתחנת מעבר אחת בלבד המיועדת לרשויות ספציפיות.
בניתוח של מספר תחנות מעבר, שערך המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי בממוצע המחירים גבוהים בכ-120% ביחס לתמורה שכבר כוללת רווח סביר. בנוסף, בישראל פועלים 13 אתרי הטמנה שמרביתם מהווים מונופולים טבעיים אזוריים ובהעדר היצע מספק של אתרי ההטמנה באזורי הביקוש (בצפון ובמרכז), אתרי ההטמנה הנמצאים בקרבת מוקדי ייצור הפסולת מנצלים את כוחם לרעה מול רשויות מקומיות שבויות.
מטרת התהליך היא למנוע ניצול לרעה זה, ומדובר במהלך שצפוי להטיב עם הציבור באמצעות הוזלת המחירים לרשויות.