בני משפחתו של רס"ן אליאב גלמן הי"ד, חברים ותושבי הישוב כרמי צור התכנסו הערב (שלישי) בבית הכנסת בישוב ל"כינוס של תורה" לזכרו, במלאת שבעה למותו בפיגוע בצומת גוש עציון.
רב הישוב, הרב רובי בן אוליאל, פתח בדברים על מהותו של הערב, "הכבוד פה הוא לאליאב או בשבילנו? אנחנו משתנים ומתרוממים מאותו כבוד של הערב הזה שנעשה לכבודו של אליאב. הערב הזה יפגיש אותנו במה שהיה באליאב, ביקרת האישיות של אליאב, ומפה אנחנו מתרוממים מאותה אישיות של אליאב".
"השכול מפגיש אותנו עם רוממות רוח אך יש בו כאב גדול", הוסיף הרב בן אוליאל, "ריבונו של עולם נותן בן, זה פקדון הכי יקר להורים ולקב"ה. אנחנו לא רק מחנכים לתורה ולמצוות, אנחנו מחנכים לאהבת ישראל ולתחיית האומה".
הרב בן אוליאל סיפר, "בתחילת השבעה שמעתי מאביו של אליאב, 'לא חינכנו אותם לתחרות אלא שכל אחד ייתן את המאה אחוז שיש בו'".
"מה שהניע את אליאב זה אהבת ה' ואהבת ישראל. רוב האנשים פשוט חיים והמעט ששואלים מה תכלית האדם בעולם נותנים רובם תשובות לא נכונות. אליאב ידע שיש לו תכלית והצליח לחיות מהבוקר עד הערב לפי זה", הדגיש הרב בן אוליאל, "לא פספס רגע פנוי וניצל כל רגע".
הרב בן אוליאל הדגיש כי אליאב נהרג על ידי המחבל, "אליאב זיהה וירה במחבל ומה שארע באירועי הלחימה אינו מוריד מהאמונה. גם מי שנהרג מאש כוחותינו - הוא נהרג מהמחבל".
מפקדו של אליאב, סא"ל אורי חגי, פתח וציין, "אליאב שומע את הסיפורים עליו בשבעה והוא בטח אומר לעצמו למעלה 'לא עשיתי שום דבר'. אליאב פיו וליבו שווים".
"היה חשוב לאליאב לשלב את משפחתו בצבא", סיפר סא"ל חגי. "היתה בו צניעות רבה תוך אחריות. היו בו ערכים רבים. אהבת הארץ - הוא הכיר לנו את גוש עציון ודאג שכל חיילי היחידה יגיעו לכאן. השליחות - בכל דבר שעשה ראה יעוד אמיתי. בצוק איתן ביקשנו ממנו להתרענן והוא לא הסכים ואמר 'כל עוד היחידה נלחמת - גם אני'".
"אליאב גילם את הרב זרועיות בצבא. חיבר בין שמים וארץ תרתי משמע", הוסיף סא"ל חגי. "אנחנו ביחידה נמשיך את מורשתו. אין לי מילים לאשה וילדיה שאיבדו את היקר להם, רק חיבוק שלנו. אליאב, נעמת לי מאוד אחי, אזכור אותך תמיד".
הרב אלישע וישליצקי סיפר בדבריו, "אליאב המשיך בכל מערכות החיים את הקשר לתורה. מצד אחד גדול הכאב, קשה לשאת את החלל. מצד שני, כזה 'חכם וגיבור ועשיר ומכובד' לא מתאדה. החיים שלו נשארים במשפחה, בישוב, בצבא ובדור כולו. האמת הזאת שהיא כואבת היא גם נותנת כוח".
איתמר שמאי, גיסו של אליאב, ציין את כאב היעדרו של אליאב, "אני מנסה לשמוע את קולך, לא את קול דממת המוות אלא את קול החיים שלך. השקעת בילדיך הכל והיית להם דמות נערצת".
"רינת, גדול כים שברך, היית המנוע מאחוריו", אמר איתמר לאחותו, רעייתו של אליאב, והוסיף לספר על גיסו, "אהבת את החיים. חסרונך מורגש לכולנו, בתוך הבכי והכאב נשמעת הדומיה שלך".
איתמר גלמן, אחיו של אליאב, סיפר על הדברים אותם למד מאליאב, "אחת המידות החזקות של אליאב הייתה היכולת להתמיד בניצול הזמן. אליאב כתב לי מכתב כשהתחלתי שיעור א'. ואחד הדברים שהוא כתב לי, 'אל תקבע כמה זמן תהיה בישיבה. אם תקבע זמן ארוך מדי לא תנצל את הזמן'".
לדבריו, "ניצול הזמן אפיין אותו גם בצבא וגם בלימוד התורה. אליאב כתב לו"ז כשהיה בשיעור ג'. הלו"ז מתחיל ב-5:00 בבוקר בתפילה בותיקין ונגמר ב- 23:50. למה לא ב-24:00? כי הוא חישב את הזמן מסגירת הספר עד שהראש על הכרית. הכל היה מחושב. הוא תמיד היה הולך מהר, ב'קצב אליאב'".
"אחת המצוות שהיו לו יותר חשובות זה כיבוד הורים", הוסיף האח איתמר, "הוא כתב לי 'גם שאתה בישיבה אל תשכח את הבית, אתה יודע כמה אמא אוהבת שכולם בבית'".
הרב בני שמאי, חותנו של אליאב, סיפר עליו, "כל העוצמות התרכזו בו. אנחנו ננסה לקחת קצת. אני חושב שקשה לקחת הרבה. לחבר שמים וארץ. תודה לכרמי צור על החסד הגדול, תודה לחיילי וקציני צה"ל שבמקום להיות בבית היו איתנו ולבם היה איתנו בימים הקשים שלנו. נזכור את אליאב כעמוד הענן והאש שהולך לפנינו ונזכיר אותו בשמחות".