בשבוע הבא צבועי העולם יתאחדו ויציינו בגאון את היום הבינלאומי למאבק בגזענות. הפגנות ועצרות ימלאו את ככרות הערים הגדולות, שם יזילו הכול דמעות משותפות על מר גורלם של מיעוטים ברחבי העולם. כמה שעות אחר כך הם ישובו לשגרתם הנהנתנית ויתפחו על כרסם המתנפחת בשביעות רצון, אני את שלי עשיתי, כבר הפגנתי בעבודה, תודה ושלום.
ומה אצלנו? אצלנו יתכנסו מלומדים חמורי סבר בפאנלים אקדמיים מייגעים וימררו את יומינו בהלקאה עצמית. בשוט לשונם ייסרו אותנו על הגזענות שפשתה בנו והרימה ראש בשנים האחרונות, כל מיני מינהצמחיות לערוציהן יפזרו סקרים שיוכיחו לאיזו תהום גזענית אנחנו מובלים בעיניים עצומות. לסקרים הללו יגיבו בחרון אף קדוש כל מכוני הביקורת והדמוקרטיה בעזרת מלומדיהם המדופלמים והמוערכים (בעיקר בעיני עצמם), נציגי הימין יזומנו בזה אחר זה אל אותם אולפנים כדי להגיב ולהצטדק, להתגונן ולהתקפל, ושוב, כמידי שנה, מדינת ישראל נבוכה.
ובתוך ים המלל הצבוע והמתנשא הזה משום מה קול אחד לא יישמע, ואני תוהה מדוע.
מדוע לא יישא הימין הישראלי את קולו כמנהיג הקריאה למאבק בגזענות? מדוע לא יוצגו לעין כל ציטטות מספרי הלימוד הפלשתיניים המגדירים עם אחר (במקרה זה העם שלנו) כקופים וכחזירים? מדוע לא נזכיר בקול רם מי היה זה שבפעם האחרונה השווה בין עם כלשהו לבעלי חיים (חפשו אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת ותיזכרו) מדוע לא נשמע ניתוח מלומד ומעמיק של מזרחני הימין על המוטיבים הגזעניים בדרשות כוהני הדת הפלשתיניים המגדירים את העם היהודי ככופר חסר זכות מינימאלית לחיים? מדוע לא יוכיחו עבורנו מזרחני הימין את ההשראה המוצהרת שאותה קיבלו מסיתי הרש"פ ממנהיגי המפלגה ההיא מגרמניה של השנים האפלות ההן, המפלגה שרצוי לא להזכיר את שמה בכלל? מדוע לא יגדירו מדינאי הימין באופן ברור ונחרץ את הכרזותיו של אבו מאזן בדבר כוונתו להקים מדינה שלא יהיה בה ולו תושב יהודי אחד כגזענות מהסוג הנחות ביותר? כזו שפעם קראו לה יודנראיין?
בקיצור, אין שום סיבה שבעולם שהימין בישראל יזנח את דגל המאבק בגזענות לידיהם של קשקשני וסהרורי השמאל תומכי הגזענים מהרשות הפלשתינית, ובעיקר לא בידי הקיצוניים שבהם שמצדיקים את רצח העם שמנסים הפלשתינים לבצע בנו מדי יום בסכיניהם. כתב פעם מישהו שההבדל בין הרצחנות הפלשתינית לזו הנאצית הוא בסך הכול היכולת. יש בדבריו לא מעט. כל עוד אין להם מדינה מחומשת היטב מסתפקים הפלשתינים בסכינים ובבקבוקי תבערה, אבל אש הגזענות שבליבם עדיין מבקשת לכלות את הכול.
שיסביר השמאל איך מסתדרת התנגדותו לגזענות עם תמיכה במי שרואים את עצמם ממשיכיו של המופתי, שותפו של היטלר.
ובכן רבותי, יש עוד כמה ימים עד ליום המאבק הבינלאומי בגזענות (21.3), ובימים הללו עוד יכול הימין להתעשת ולהיערך מחדש. לא עוד התגוננות ממתקפותיהם והאשמותיהם של עגולי המשקף ונמוכי הקול מנופחי החשיבות העצמית מהאקדמיה, אלא הצגת העובדות כפי שהם, לחשוף את האמת הגזענית שמולה אנחנו ניצבים, ובאותה הזדמנות ניתן להזמין את כל המבקשים להיאבק בגזענות להצטרף למאבק נגד הגזענות שהולכת ומתפתחת כאן לצידנו ומקבלת את תמיכתם ומימונם של צבועי העולם.