"אסור לתת להם להיכנס לשטח שלנו". פועלים ערבים
"אסור לתת להם להיכנס לשטח שלנו". פועלים ערבים צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

הפיגוע שאירע במעלה אדומים, בו תקף המחבל סעדי על אבו חאמד במכות גרזן את המאבטח בקניון צביקה כהן, העלה שוב לכותרות את בעיית הפלשתינים שעובדים בישראל ומנצלים זאת כדי לבצע פיגועים.

המחבל הוא תושב מזרח ירושלים שהיה בעל אישור עבודה מסודר בישראל. הוא הועסק בחנות בקניון וקיבל אישור מיוחד ללון בה בלילה, ואף הכיר מקרוב את כהן, שבו פגע.

משה כהן, אחיו של צביקה, המאבטח שמצבו עדיין קשה מאוד, זועם על המדיניות בנושא: "אסור לתת להם אישורים ולהיכנס בכלל לשטח שלנו – גם מהשטחים וגם ערבים ישראלים. הם מפגעים בנו יום יום. אלה מהשטחים צריכים לקבל אישור עבודה אצלנו, וזה מה שהם עושים? אתה נותן להם אישור עבודה והם תוקפים בגרזן. גם ערביי ישראל עם התעודות הכחולות שחיים בישראל עושים לנו את זה. אם אני הייתי קובע את המדיניות, שום ערבי לא היה מועסק במקום של יהודים. אני קורא לכל העם לא לדרוך בחנויות של מי שמעסיק אותם".

מתיחות באזור התעשייה

הפיגוע במעלה אדומים לא היה הראשון שבו ערבי עם אשרת עבודה מבצע פיגוע באזור: כך היה עם המחבל ראאד מסאלמה מהכפר דורא, שביצע את הפיגוע בבניין פנורמה בדרך תל אביב-יפו והחזיק באשרת עבודה בישראל. אז טענו במערכת הביטחון כי מדובר באירוע חריג למדי, וכי היה קשה מאוד לאתר את המחבל בשלב הבדיקות למתן אשרת עבודה. תרחיש דומה היה עם המחבל נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע בדיזנגוף בתל אביב ועבד בעיר.

את הפיגוע שהתרחש בסוף חודש דצמבר באזור התעשייה באריאל, ביצע מחבל תושב הכפר א-דיק לאחר שהגיע מתוככי אזור התעשייה והפתיע את המאבטחים במקום. גם הוא החזיק באשרת עבודה בתוקף. המפגע שירה ופצע קשה את יהודה גליק סמוך למרכז מורשת בגין, מועתז חיג'אזי ממזרח ירושלים, עבד במטבח של מרכז המורשת.

במרבית המקרים הללו נראה שהמחבל יוצר לעצמו כר נוח לביצוע הפיגוע דווקא בעומק ישראל, מכיוון שביהודה ושומרון הבדיקות קפדניות יותר ומפלס החשדנות גבוה הרבה יותר.

עם זאת, גם באזורי התעשייה ביו"ש יש מי שפחות רגועים. עובדים קבועים באזור התעשייה באריאל שעמם שוחחנו אומרים שאמנם מאז הפיגוע הוחמרו נוהלי האבטחה, אבל החשש קיים תמיד. "אני עובד פה כבר שנים ארוכות", אומר ל'בשבע' אחד העובדים, שמעדיף לא להזדהות בשמו המלא. "יש כאן מצד אחד שיתוף, אבל בחודשים האחרונים גם בתוככי המפעלים יש אווירה הרבה פחות ידידותית בין הפלשתינים לבינינו. אני מודה שהחשש שמשהו כזה יתרחש גם אצלנו הולך וגובר".

דוידי פרל, ראש מועצת גוש עציון, מציג את הדילמה. "ללא ספק, באופן אידיאלי ואמיתי הלוואי שיכולנו לחיות במדינה שלא צריכים פועלים פלשתינים ומסתדרים רק עם עבודה יהודית. לצערנו הרב הגענו למצב שזה לא כך ואנחנו צריכים אותם", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'.

אז איך מוצאים פתרון נכון?

"צריכים למזער את הסיכון. ככל שאני מבין, יש לשב"כ הערכות מצב מי מסוכן ומי לא. מדובר בדרך כלל בצעירים ואפילו צעירים מאוד - כי הורים לילדים חושבים אחרת ומחפשים חיים נורמליים. גם להר הבית מגבילים את הכניסה לגילים מסוימים".

פרל מציין כי "המקרים שבהם פועלים תקפו באזור העבודה שלהם הם ממש ספורים – אך היו כאלה. זה לא דבר שקורה הרבה, ובדרך כלל המפגעים מגיעים מחוץ ליישובים".

אחרי פיגועים לעתים יש נוהל שסוגרים את היישוב לכניסת פועלים. זה אפקטיבי?

"סגירת היישובים בעייתית. אתה רוצה להעניש את האוכלוסייה וליצור לחץ – זה לא יעזור עם אלה שיש להם אישורים ורוצים לעבוד. אני הייתי כן מגביל את גיל העובדים כדי לצמצם את הסיכון, אבל מטיל את הענישה על הכפרים והתנועה בכבישים. כך זה ישפיע על הצעירים ועל המרחב של בני המשפחה שלהם, יותר מאשר על אלה שיאבדו את מטה לחמם ויידרדרו גם הם לטרור. כל הזמן אנחנו עושים שינויים ובודקים. כשהייתה החלטה להגביל את הגיל – עשו את זה. אחרי פיגוע מקובל מאוד לכמה ימים לעצור את כניסת הפועלים".

אז הסגירה הזמנית היא יותר בשביל התושבים?

"יש משמעות לצעד הזה בשני הצדדים, אבל בטווח הארוך הפלשתינים בהחלט צריכים לדעת שכשיש יותר סיכון, לא נותנים אישור עבודה לכל אחד".

לפרל יש גם ביקורת על תפיסת הביטחון הכללית: "המדיניות שמנהיגים בכירי הצבא יחד שר הביטחון היא הכלה מוגזמת. אצלנו פלשתינים נעים בחופשיות בזמן פיגועים וצוחקים עלינו. יש איזון דק שלדעתי לקחו אותו רחוק מדי. צריך להיות מאזן אימה כמו שהיה בעבר. ב'צוק איתן' למשל הכילו והכילו, ואז נכנסו ויש שקט. אז למה לחכות? תפעלו עכשיו במלוא העוצמה".

בן דהן: "הערבים יכירו במעלות המעסיקים היהודים"

הרב אלישיב קנוהל, רבו של כפר עציון, שממוקם באזור שידע פיגועים רבים, מציג גם הוא תשובה מורכבת בנושא. "זו שאלה עקרונית", אומר לנו הרב קנוהל, "אפשר היה אולי לומר מדין 'לא תחונם' שבכלל לא להעסיק פועלים פלשתינים, אבל כבר ידועים הדברים שאין בהם דין 'לא תחונם' ועסקו בזה רבות".

"הצד השני של המטבע הוא שאנחנו רוצים ליצור פה נורמליזציה ביהודה ושומרון, כי אנחנו מאמינים שזו הדרך היחידה שתחזיק אותנו כאן לאורך ימים באיזו מערכת נורמלית בין הערבים לבינינו. חלק מהנורמליזציה זה שיתופים שונים שכוללים העסקת עובדים, כי בדרך הזאת נוצרת איזושהי נורמליות באורח החיים המשותף. כנראה שלא מחר ולא מחרתיים הם לא יוצאים מפה. אולי היינו רוצים אחרת – אבל כרגע זו המציאות. לכן, אנחנו צריכים לחשוב איך חיים פה בשלום".

גם הרב קנוהל מצביע על האיזון העדין. "יש את המושג הגדול של 'ונשמרתם לנפשותיכם' – שהוא פן נוסף לצדד באי העסקתם בימים אלה. אבל זה יכול לעמוד ליום או יומיים. כי אם כמה חודשים לא תיתן להם עבודה, אתה שוב יוצר פתח להגברת האלימות. יש כאן מערכת של שמאל דוחה וימין מקרבת. אני מרגיש שהמציאות הזאת עדיפה על מציאות אחרת. כמובן שתמיד צריך להיות שיקול דעת מקומי, וכל הזמן צריך להיות עם ראש פתוח ולחשב הפסד כנגד שכר ולהתפלל ולקוות שנעבור בשלום את התקופה המטורפת הזאת. זו תחושת הבטן של רוב האנשים שאני שומע ומבין אצלנו", מסכם הרב קנוהל.

גם בדרג הפוליטי מנסים למצוא את דרך האמצע. סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן דהן, אומר כי "באופן כללי חשוב מאוד להגדיל את העסקת העובדים הפלשתינים במדינת ישראל מכמה סיבות: הראשונה היא שככל שהם יועסקו על ידי יהודים הם ילמדו להכיר את מעלותיהם ויפסיקו לשנוא אותם. השנייה היא שמצבם הכלכלי ישתפר, לעומת מצב של אבטלה, והשלישית היא שככל שיהיו עסוקים בפעילות יצרנית לא יעלה בדעתם לפגוע ביהודים".

"מנגד", הוא מוסיף, "כמובן שצריך להקפיד מאוד על סדרי ביטחון במקומות עבודה וסינון ראוי וטוב של מבקשי העבודה. בעת כזאת של פיגועי טרור, אני לא שולל הפסקת העסקה לזמן קצר".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו