מי שמכיר היטב את השר זאב אלקין לא הופתע מהתרחיש שהציג השבוע בנאום באוניברסיטת בר-אילן לגבי היום שאחרי אבו-מאזן ברשות הפלשתינית.
"גל הטרור הנוכחי הוא פרומו לקריסת הרשות. רוב התרחישים הסבירים ליום שאחרי אבו-מאזן יובילו להיעדר ירושה מסודרת ולמאבק ירושה פנימי, לאנרכיה ולפירוק הרשות. מי שישלם את מחיר האנרכיה ברשות הם אזרחי ישראל ובעיקר ההתיישבות. עלינו להתכונן לפיגועים קשים יותר", צופה אלקין.
הוא הבהיר כי "קריסת הרשות זו לא שאלה של אם אלא של מתי. זו הסיבה שאנחנו חייבים להיערך לכך ביטחונית ולהפסיק את דיוני הסרק שבוחנים האם זה טוב למדינת ישראל או לא. הרשות תקרוס בין אם נרצה ובין אם לא, וכדאי שמדינת ישראל תפנים שהרכבת כבר יצאה מהתחנה".
בשיחה עם 'בשבע' מבהיר השר אלקין מדוע ההתיישבות היא זו שעלולה להיפגע ראשונה ממצב כזה. "אחד האתגרים שאני רואה שהמצב החדש יביא הוא סיכון ביטחוני משמעותי להתיישבות. אם תהיה התפוררות של הרשות, יש הרבה מאוד אנשים עם נשק שלא יקבלו משכורות וירצו לעבוד אצל מי שכן ישלם. את הנשק הזה הם יפנו זה נגד זה בשל מאבקי ירושה, אבל יש חשש גדול שהוא יופנה גם נגד ישראל והמטרה הכי נוחה וקרובה היא המתיישבים", אומר אלקין.
באיזו צורה זה עלול להתבטא?
"ייתכן שיהיו ניסיונות של אנשים לבצר את מעמדם כמנהיגים בפעולות נגד המתיישבים. יש להיערך באופן ביטחוני בכלל, ובראש ובראשונה להגנה על ההתיישבות. אני חושב גם שהנהגת ההתיישבות צריכה להחליט מה ההתיישבות צריכה לעשות, ולתבוע תשובות ממערכת הביטחון שאכן יש היערכות מלאה למצב כזה. לא מדובר כאן רק בהתנחלויות מבודדות. זה נוגע לכל אותם אלפי ישראלים שגרים ביו"ש ונעים בכבישים וזה גם יכול לזלוג לתוך הקו הירוק".
אתה באמת מאמין שמהלך קריסת הרשות קרוב מאוד?
"אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שזה יכול לקרות מחר בבוקר. אני מדבר על כך שזה יקרה עם לכתו של אבו-מאזן. הוא בן 81, מעמדו בעיני הפלשתינים יורד וזה יכול להתרחש מהר מאוד".
אלקין מבהיר כי "הבעיה העיקרית בקריסתה של הרשות הפלשתינית בכלל לא קשורה לישראל, אלא להיעדר מנהיג מוסכם והליך מסודר לבחירת מנהיג כזה. יש שם הנשמה מלאכותית שלא תמיד מועילה, והשאלה היא אם שווה לנו להמשיך בה אם הסוף ידוע לנו מראש". לדעתו גם מיותר לחזק את הרשות, מאחר שקריסתה היא תהליך בלתי נמנע.
להתחיל לדבר על סיפוח
הקריסה הזאת יכולה גם להביא תועלת?
"בוודאי. יש כאן לא רק אתגרים, אלא גם הזדמנויות. זה מהווה את סוף הקונספט של אוסלו, שהיה שגוי מיסודו. בין השאר זה עוצר את ההתקדמות של הפלשתינים לכיוון של הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון, ומתחם אותה בשלב הזה לעזה בלבד. זה הופך את כל הסיפור של שתי מדינות בהקשר של יהודה ושומרון ללא רלוונטי. בנוסף לכך, זה יחייב אותנו – נרצה או לא נרצה – להתערב גם בסוגיות אזרחיות אצל הפלשתינים. בין השאר חינוך, הסתה במסגדים והסתה בתקשורת שגורמים לגל הטרור האחרון".
"אחד הקונספטים השגויים של אוסלו היה שננסה לפקח על תחומי הטרור, אבל לא אכפת לנו מה קורה בתחום האזרחי", מבהיר אלקין. "ולכן, 23 שנים אחרי הקמתה, הרשות הפלשתינית אחראית לכך שגדל כאן דור שלם על שנאה יוקדת לישראל ולישראלים. זה לא ארגוני טרור שפיתחנו שיטות לפעול מולם. זה ילדים לפעמים שלוקחים סכין והולכים לרצוח. הטיפול שלנו בעניין הזה הוא בעזרת אקמול, אבל הוא לא פותר את שורש הבעיה. אם אנחנו רוצים לפתור – צריך להתחיל לטפל באנטיביוטיקה. אם לא נעשה את זה, גם בעוד 20 שנה יהיה כאן דור שישנא אותנו. צריך להפנים שתודעה מסוכנת לעתים לא פחות מטרור ואסור לוותר על השפעה בעיצוב התודעה של הדור החדש. אירוע של קריסת הרשות יחייב אותנו לעסוק גם בזה, ואז אולי מעז ייצא גם מתוק".
במצב כזה סיפוח יהודה ושומרון יהיה על הפרק?
"ברור שלטווח ארוך, ברגע שיתברר שחזון של שתי מדינות ביהודה ושומרון נגוז ומתפרק בעקבות פירוק הרשות, זה יגדיל מאוד את הסיכויים לקדם את חזון הסיפוח, מלא או חלקי, בהבנה שאין פתרון אחר. דברים כאלה דורשים עם זאת גם ממשלה, מערכת פוליטית תומכת ותמיכה בינלאומית".