נתוני השנה החולפת לימדו על ירידה של כעשרה אחוזים במספר המתגיירים. בראיון ליומן ערוץ 7 אומר מנכ"ל מכון הגיור 'עמי', נפתלי קנדלר, כי הנתונים המאכזבים נובעים בין השאר גם מהציפייה לרפורמת הגיור שלא יצאה אל הפועל.
בראשית דבריו מעיר קנדלר כי המספר המדובר שמבטא את הירידה באחוז המתגיירים אינו מדויק שכן הוא נבדק מהברוטו וכולל גם את העלייה מאתיופיה ואת עליית בני מנשה. להערכתו מדובר ב"מספר עם גלים בתוכו", כלשונו, אך כאשר הדברים נבדקים מול אותם 300 אלף מזרע ישראל שעליהם מתמקד מאמץ הגיור הרי ש"יש ירידה, גם אם לא של עשרה אחוז".
לדבריו השפעת הרפורמה על מספר המתגיירים דומה להשפעה של כל רפורמה, כמו גם בענף הדיור ובענפים אחרים. גם בענף הדיור דובר על רפורמה שתבוא ותגאל את המערכת ממציאות בלתי נסבלת ורכישת הדיור נבלמה מאחר והובטח שעוד מעט יבוטל המע"מ על הדיור. כך גם בנושא רפורמת הגיור, הובטחו הבטחות שנתלו בתיאור המצב כבלתי נסבל ומתגיירים פוטנציאליים בחרו להמתין לביצוע אותה רפורמה קוסמת ומובטחת, וכך נבלם קצב הגיורים ואף נרשמה הירידה המדוברת.
"יש תהליכים בחברה הישראלית ואנחנו נמצאים במצב שבו לא מדברים גבוהה גבוהה על הגיורים מזה תקופה ארוכה, וזה משפיע על הקהילה שצריכה להתגייר", אומר קנדלר ומבהיר כי "ככל שהם מרגישים יותר בבית בישראל הם לא מרגישים את המחויבות לעבור הליך גיור. התפקיד שלנו הוא לעזור למערכת להביא את האנשים לתחושה שהיהדות טובה להם. זה קיים וצריך לחזק את המגמה הזו".
קנדלר מדגיש בדבריו כי הרצון הבסיסי להתגייר קיים באופן משמעותי אצל המועמדים לגיור, ובדיקה שנערכה באחרונה גילתה ששבעים אחוזים מהנשים בגיל הפריון מעוניינות לעבור גיור, אך המעבר משלב הרצון לשלב הביצוע ויצירת הקשר עם מכון גיור, מחייב התמודדות שראוי לעודד ולחזק אותה.
"אנחנו באים להנגיש להם ולא לשכנע אותם. אנחנו לא דת מסיונרית. אנחנו רוצים להראות להם שמה שהם רוצים קיים. כששני הרצונות הללו, שלנו ושלהם, מתחברים אנחנו מגיעים לכך שכמעט כל מי שנכנס לתהליך של גיור משלים את התהליך. הבעיה היא בשלב הכניסה ועל זה צריך לעבור. כשיש פרסומים שליליים ודיבורים על רפורמות זה מרחיק אותם".
בשל ההשוואה לרפורמות אחרות נשאל קנדלר אם לא נכון וניתן להתעודד ולומר שלאחר שנכזבו התקוות מהרפורמות ישובו המתגיירים אל המערכת הרגילה הקיימת ואחוזי המתגיירים יעלו. לדבריו יש להבדיל בהקשר זה בין רפורמת דיור, שבה כל אדם זקוק לדיור כלשהו, לבין גיור שבו ישראלי יכול להמשיך ולחוש בסדר גמור גם ללא הליך גיור, והדברים מתחזקים ככל שהוא נטמע בחברה הישראלית.
עוד מוסיף קנדלר ומציין כי ברור שהמערכת נדרשת לשינויים ולמה שמוגדר כרפורמות בתחומים שונים: "הרפורמה צריכה להיות בלקיחת האחריות בכל שלב של התהליך, בסיוע של הגופים הפעילים בקהל היעד, בטיפול בנשירה בחודש הראשון שבו הנשירה מוגברת, בהסרת בירוקראטיות שונות ובהמשך בטיפול במתגיירים אחרי שלב הגיור. אלה הרפורמות שצריך לעשות – להיכנס לשורש הדברים ולטפל בדברים בעומקם". לעומת זאת, הוא מזהיר "כל רפורמה רפורמית רק גורמת למערכת להסתחרר ולהיכנס לתהליכים מזיקים".
לדבריו ככל שהגישה החילונית והרפורמית מתחזקת ותביעתה נשמעת בקול רם יותר מתקשה המערכת הקיימת לחולל גם את השינויים הנדרשים והמתבקשים. המערכת מתקפדת והתהליכים שנכון היה לבצע מתבצעים באיטיות רבה מדי, אם בכלל.