מאוחר יותר, לאחר שהתקרב לרב יורם אברג'ל מנתיבות, החל לתת מדי יום שיעורי תורה ביישובי הר חברון ודאג לבתי כנסת ולמקוואות. והכול בשמחה גדולה ובאהבת ישראל מופלאה.
בי"ד במרחשוון תשע"ב נסע הרב דן לתפילת ותיקין במערת המכפלה, ושם בדמדומי הבוקר אירעה טעות נוראה. חייל צה"ל שניצב במחסום סבר שמגיע רכב חשוד, ירה ברב דן והרגו. אחת משתי הנשים שנסעו עמו נפצעה.
בשבעה החלו לצוץ סיפורים על הרב דן מכל עבר, וגם לאחר מכן לא פסקו.
ביום רביעי, יום אחרי האזכרה במלאות ארבע שנים למותו, התעוררה יסכה (שם בדוי) מיישוב במרכז הארץ קצת לפני הזמן הרצוי בבוקר. היא הרגישה עייפות גדולה והחליטה לנמנם עוד מעט. אז נרדמה למספר דקות ובהן חלמה חלום.
בחלומה הגיעה כמדי בוקר למקום עבודתה. כבר בכניסה למתחם שבו היא עובדת, הבחינה באסיפת אנשים הולכת וגדלה, בשלושה אמבולנסים ובשלושה ארונות קבורה. הייתה אווירה קשה וכואבת מאוד, והתברר שחברתה לעבודה נהרגה בתאונת דרכים יחד עם בעלה ובתה.
היא התקדמה לכיוון אחד המשרדים ושם הייתה אווירה של צער עמוק ותדהמה גדולה עם הישמע דבר האסון. היא רצתה לקחת טופס מסוים מאחד המדפים, ובזווית עינה הבחינה בדמות שזזה במהירות. מיד הפנתה את מבטה וראתה מולה את הרב דן מרצבך זצ"ל, כשהוא לבוש בחולצת שבת לבנה ופניו שמחות, קורנות ומאירות כמו באחת התמונות המפורסמות שלו.
היא ממש נבהלה בחלום וזעקה: "אמאל'ה! הרב דן! מה אתה עושה פה?!"
הרב דן אמר: "ששש... שלא ידעו שאני פה... אל תדאגי, הכול בסדר!"
היא לא תפסה איך "הכול בסדר", כשכולם מתארגנים כעת ללוויה קשה.
ואז הרב דן אמר: "יש לכם קהילה מצוינת, ברוך השם. אבל עליכם להתחזק בכיבוד אב ואם ולהימנע ממחלוקות מיותרות, כמו מריבות על מזגנים".
יסכה הביטה על הרב בתמיהה לשמע סיום דבריו, ותגובתו הייתה: "זה נשמע לך שולי, אבל זה חשוב בשמיים. אלה אינם דברים של מה בכך".
תוך כדי החלום, האיר לה שהכוונה בעניין כיבוד ההורים היא שעם כל ההתקדמות הרוחנית היפה בקהילה, אסור להם לשכוח מהיכן הגיעו וחלילה לזלזל בשורשים מהבית.
יסכה התעוררה בבהלה מחלומה, סיפרה לבעלה את תוכנו והלכה לעבודתה.
כשהגיעה למקום עבודתה פגשה את החברה שחלמה עליה, וממש התלבטה אם לספר לה על החלום. היא לא ידעה איך להתייחס לדברים. ברגע של דיבור וצחוק ביניהן אמרה לה: "בטוח שתאריכי ימים בעזרת השם".
"למה?!" תמהה החברה, "חלמת עלי שחס וחלילה...?"
יסכה צחקה ואמרה: "כן, משהו כזה. תיתני צדקה ותעשי הטבת חלום".
היא לא רצתה לספר את החלום, אך לאחר שהחברה לחצה עליה נכנעה וסיפרה לה רק את החלק הראשון של החלום, שסברה שרק הוא קשור אליה, ולא הזכירה את הרב דן.
ביום שלישי כ"א במרחשוון הייתה יסכה בשיחה ביישובה, ותוך כדי ראתה על הצג שחברתה מתקשרת אליה כמה פעמים. היא שלחה לה מסרון: "מה המצב? אני בשיחה. תשלחי הודעה".
החברה השיבה: "זה לא לטלפון".
"נשמע מלחיץ!" כתבה יסכה.
"קצת", הגיעה התשובה, "תתקשרי בעוד דקה".
יסכה יצאה להתקשר לחברה שנשמעה מאוד מבוהלת: "תקשיבי, החלום שלך לא היה סתם... אני עכשיו במיון... הייתה לי תאונה הבוקר! הרכב הלך טוטלוס, ממש עומד לפירוק, אבל לי לא קרה כלום! אני עוד לא מבינה מה קרה פה. סיפרתי לבעלי את החלום בשבוע שעבר והרגשנו שזה לא סתם ולכן הכנסנו שבת מוקדם מהרגיל ונתנו צדקה. אני בהלם! עכשיו בעלי פה לידי והוא רוצה שתספרי שוב את כל החלום".
יסכה נבהלה מאוד, ממש רעדה. היא סיפרה את החלק שלהם בחלום, ופתאום זה מאוד התחבר לה למשפט הראשון של הרב דן. היא התלבטה אם לספר את ההמשך, ולבסוף אמרה: "אחר כך ראיתי בחלום איזה רב אחד שכבר נפטר, אבא של חברה שלי, בטח אתם לא מכירים אותו...".
"מי זה?!" שאלו.
"אביה של חברתך יעל הראל, הרב דן מרצבך", ענתה.
"מה?! אני בהלם! בטח שאנחנו מכירים את הרב! כבר שלוש שנים בכל מוצאי שבת אנחנו עושים מלווה מלכה ולומדים מהספר 'סדר מלווה מלכה' שנכתב לזכרו. אולי זה מה שעמד לזכותנו".
רב הקהילה שמע את המעשה ואמר שזו מצווה לפרסם את הסיפור הזה. הרב זאביק הראל, חתנו של הרב דן זצ"ל, סיפר את המעשה בבית הכנסת, כשהוא מרגיש שהקטע עם המזגנים תמוה במקצת.
לאחר שסיים מישהו אמר לו: "הדיבור על המזגן היה בשבילי. התקוטטתי לאחרונה עם אשתי על המזגן...". מישהו אחר סיפר שיש לו סכסוך על המזגן עם שכנו לספסל, ולאחר מכן התברר לו שיש כאלה שלא נכנסים לבית המדרש בגלל מחלוקת אם לפתוח את המזגן או לא...
אז קלט עד כמה החלום של יסכה היה מכוון.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]