פורום חווה

הן חיות יותר, מרוויחות פחות אך מרוצות יותר מהעבודה – כמה נתונים, חלקם מפתיעים, לרגל יום האישה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ל' באדר תשע"ו

פורום חווה            -ערוץ 7
בארץ יש פי שניים נשים שעברו את גיל מאה מאשר גברים. רעיית הנשיא במפגש עם נשים לרגל יום האיש
צילום: מרק ניימן, לע"מ

יום האישה הבינלאומי שחל ביום שלישי השבוע למניינם, עטף את כלי התקשורת במגוון רחב של נתונים סטטיסטיים על הנשים בישראל.

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועד הביטוח הלאומי, כל גוף שמחזיק מאגר מידע משמעותי ואנשים שיודעים לנתח אותו, שיתף בשלל נתונים מעניינים.

נתחיל בחיי הנשים. זה שהן חיות יותר מגברים כולכם בוודאי יודעים. אבל ספק אם אתם יודעים שבישראל חיות נכון לתחילת השבוע 1,249 נשים שכבר חגגו יום הולדת מאה, ורק 614 גברים שהגיעו לאותו גיל מופלג. גם כשמדברים על הממוצעים, הפער בין תוחלת החיים הגברית בישראל לתוחלת החיים הנשית משמעותי, ואף התרחב לאחרונה. תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים לגברים, ועל 84.1 לנשים. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ובתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנה. התוצאה: 70 אחוזים ממקבלי קצבת סיעוד בישראל הם נשים, 61 אחוזים מכלל מקבלי קצבת זקנה הם נשים, ו‑93 אחוזים ממקבלי קצבת השארים הם נשים.

ולמה זה משנה כל כך? כי אלו נתונים שחשוב לדעת כאשר מנסים ליצור איזושהי תוכנית עתידית. כאשר מנסים לתכנן את הפרנסה בתקופת הפנסיה, צריך לקחת בחשבון מספר מסוים של שנים של בני הזוג ביחד, ועוד כמה שנים, לא קצרות במיוחד, שבהן סטטיסטית סביר להניח שדווקא האישה תישאר לבד. כדאי לחשב אילו משאבים יעמדו לרשותה במצב כזה, לבדוק מהו הגיל הנכון מבחינתה לצאת לפנסיה בעקבות המידע שתאספו (וכידוע נשים נהנות מבחירה מסוימת בעניין), לשריין את זכותה לגור בדירת המגורים עד מאה ועשרים. ובקיצור, לא להתעלם מהסטטיסטיקה שמדברת בקול צלול וברור.

בפרץ הסטטיסטיקות שפורסמו גיליתי עוד נתון, שבמבט ראשון הפתיע אותי: נשים יותר מרוצות בעבודתן מגברים. למה הפתיע? כי לתומי חשבתי שהעובדה שנשים מרוויחות פחות מגברים (עובדה שעליה אין חולק בכל ניתוח סטטיסטי, גם אחרי שלוקחים בחשבון כל מיני משתנים חיצוניים שמשפיעים על הפער ומנטרלים אותם), תשפיע על שביעות רצונן מעבודתן. יש הרי קשר אינטואיטיבי ברור בין תגמול ראוי לשביעות רצון. אולם הנתונים כאמור מספרים סיפור אחר.

אבל אחרי כמה דקות נוספות של מחשבה, עלה בדעתי שייתכן שהנתונים הללו דווקא מתאימים היטב זה לזה. למעשה, יש כאן נתון שלישי שמשלים את התמונה, והוא מערכות היחסים הכלכליות בין בני זוג. למרות העובדה שביותר ויותר משפחות בישראל שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, הנורמה שלפיה עול הפרנסה מוטל על הגבר עדיין מרחפת בחלל האוויר בלא מעט בתים. הגבר הוא האחראי, והאישה לצורך העניין מסייעת בפרנסת הבית. ברגע שהאישה לא מרגישה חובה לשאת בעול המרכזי, היא ממילא יכולה לבחור עבודה לפי שיקולים של התאמה, שביעות רצון עתידית וכדומה ביתר קלות מהגבר, שחייב לקחת בחשבון קודם כול את השיקול הכלכלי. בנוסף לכך, העניין הכספי פחות מעיק על שביעות רצונה מעבודתה, משום שהיא מרגישה פחות מחויבת לו. גם אם היא חושבת שמגיע לה קצת יותר, זה הרבה פעמים לא מאוד טורד את מנוחתה ולא מפריע לתחושתה הטובה בעבודה.

שובו של ה-4 ב-100

שרת התרבות מירי רגב הגיעה השבוע לוועידת התרבות של 'הארץ', ולאחר שהרגיזה את הקהל באמרות כנף משובבות נפש, הכריזה על ביטול חוק הספרים. "החוק החטיא את מטרתו העיקרית. מחירי הספרים עלו ופגעו באזרח. החוק נועד להיטיב עם חלק מהמ"ולים ורשתות הספרים, אך בנקודת הקצה נפגע הצרכן. ספרים רבותיי, הם הרוח. לעם הספר מגיע ספר במחיר עממי. עיקרון הנגשת התרבות הוא שהכתיב את עמדתי בעניין", אמרה רגב למשתתפים, ועוררה מחאות בקרב הקהל, שגם ככה לא נטה אליה חסד לאורך הנאום כולו.

תזכיר החוק שפרסמה מירי רגב במקביל לבשורה קצר ותמציתי, שני סעיפים בסך הכול. הראשון מבקש לבטל לחלוטין את החוק הקיים. הסעיף השני מבהיר שלמרות הביטול, החלטות שהתקבלו מתוקף החוק הקיים עד ליום ביטולו תישארנה בתוקפן. כלומר הביטול לא יהיה רטרואקטיבי. מאחר שהשרה רגב לא חשודה בהיעדר יכולות ביצוע ומאחר שמשרד הכלכלה נמצא ברגע זה בידי הליכוד, כלומר מוחזק על ידי ראש הממשלה, סביר להניח שהחוק יעבור בקלות ובזריזות יחסית. עד לשבוע הספר הבעל"ט אנחנו צפויים לראות בעינינו את חזרתם של המבצעים, ובהמשך בהחלט ייתכן שנראה בעינינו גם את שוק הספרים הולך ומתאושש. עם זאת "אבן שזרק טיפש לבאר, מאה חכמים יתקשו להרים", ונזקים שגרם חוק מטופש אחד שנכנס לתוקף לפני כשנתיים, ייקח הרבה יותר משנתיים לתקן. הענף לא יתאושש ביומיים, תשכחו מזה. ייקח לשוק הספרים ולספרות הישראלית עוד הרבה זמן עד שאפשר יהיה להכריז סופית על חזרה לשגרה.

מי נפגע מהחוק הקיים? קודם כול הצרכנים. במשך שנים ספרים נחשבו למוצר יקר, ומי שנהנה מכך בעיקר הוא ההוצאות. מי שסבל היו חנויות הספרים. בקונסטלציה מסוימת בשוק הצליחו הרשתות לאכוף מבצעים על ההוצאות ולמשך תקופה מסוימת, לא מאוד ארוכה אמנם, הפכו הספרים לכמעט מוצר צריכה בסיסי, כמאמר הפרסומת. אחרי החקיקה זה כמובן השתנה, והשאר היסטוריה.

מי עוד נפגע? הסופרים הצעירים. וזאת יש לדעת, כמו בהרבה קהילות, גם בקהילת הסופרים יש מעמדות. לא כל הסופרים שווים. יש שמוכרים יותר ויש שמוכרים פחות, נחשבים יותר ונחשבים פחות. מה ההבדל ביניהם? בעיקר מזל, וממש לא בהכרח הרמה הספרותית. מה עשו מבצעי "ארבע במאה"? נכנס יהודי לחנות, מרים מן המדף מאיר שלו אחד וגרוסמן אחד, ובשביל להשלים את הרכישה לוקח עוד שני ספרים של סופרים פחות מוכרים ופחות נחשבים. וכך הסופרים הללו מקבלים חשיפה, ולפעמים גם מצליחים לקבל הכרה. בסופו של דבר, לפני החוק וגם אחריו, 97 אחוזים מהסופרים לא התפרנסו מכתיבה, אז כך לפחות הם קיבלו הכרה.