רותם סלע: החוק להגנה על האליטה הספרותית

ביטול חוק הסופרים: צעד מתבקש או פגיעה אנושה בענף?

תגיות: בשבע 685
נעמה בן חיים , ל' באדר תשע"ו

חוק ההגנה על הספרות פגע בצורה אנושה בעולם הספרות הישראלי. בשנתיים שחלפו מאז כניסתו לתוקף, קרסו מכירות הספרים החדשים בכ‑55 אחוזים, מספר ספרי הביכורים שיצאו לאור ירד ב‑21 אחוזים ומחירו של ספר ממוצע זינק בכ‑16 אחוזים.

נתוני משרד הכלכלה אינם מותירים מקום לספק באשר לפגיעתו הרעה של החוק. אבל אפילו הם לא חושפים במלואה את הסכנה התרבותית והערכית שיש בהשארתו על כנו.

את חוק הסופרים ראוי יותר לכנות "החוק להגנה על הטייקונים הספרותיים". בניגוד לרושם שמתקבל משמו הרשמי, סעיפיו אינם מספקים זכויות, הטבות או הקלות לאנשי ספר, אלא מטילים עליהם שורה ארוכה של דרישות ואיסורים.

כך למשל אוסר הסעיף המפורסם והשערורייתי ביותר בחוק על הוצאת ספרים, חנות ואפילו על הסופר עצמו, למכור ספרים חדשים בהנחה – 18 חודשים ממועד הופעתם. כמוציא לאור, מצאתי את עצמי בשבוע הספר האחרון מתמודד עם דילמה קשה, על רקע דרישתו של טוביה טננבום, מחבר 'תפוס ת'יהודי', למכור את ספריו במבצע כדי להביא את סיפורו ומסריו לכמה שיותר אנשים.

הבקשה של טוביה, שגובתה במכתב ובסרטון שבהם הוא עמד על זכותו למכור את ספרו בהנחה, לא שכנעה את הקומיסר שמונה על ידי הממשלה כדי לעקוף את החוק שקנס אותי ב‑12,000 שקלים בגין הפשע הנורא של הפצת ידע במחיר מוזל במדינת היהודים.

אז למי החוק הזה כן עוזר? לאליטה הישנה והמבוססת, טייקוני הספרות שמעוניינים להמשיך לשלוט בשיח ולחסום כותבים ומו"לים חדשים שמרופפים את מעמדם. מבצעים על ספרים הם איום מבחינת האליטה הזאת, מכיוון שהם מהווים כלי אפקטיבי שבאמצעותו יכולים קולות חדשים לפרוץ מאנונימיות.

טוב עשתה רגב שהודיעה כי תסיר מספר החוקים את הגזירה המסוכנת הזאת, אשר מרחיקה את הספרים מהישג ידו של הציבור הרחב, ואת הספרות מחילופי המשמרות הדרושים לצורך התחדשותה של הרוח הישראלית.

רותם סלע

מו"ל הוצאת הספרים סלע מאיר