גילית חומסקי: מכה לאוהבי הספרות

ביטול חוק הסופרים: צעד מתבקש או פגיעה אנושה בענף?

תגיות: בשבע 685
נעמה בן חיים , ל' באדר תשע"ו

גילית חומסקי: מכה לאוהבי הספרות-ערוץ 7
גילית חומסקי
עצמי

חוק הספרים לא היה מושלם, אבל לבטל אותו מושלם עוד פחות. הדיון על החוק הפך פוליטי, ובלהט הצעקות נראה שכולם שכחו מה היה קודם.

החוק לא נולד כגחמה, אלא כתשובה לבעיה אמיתית. הדבר הנכון היה ללמוד אותו ולשפר אותו. לא לבטל.

עקרונית, עדיף שיהיו כמה שפחות חוקים שמתערבים בחיינו. אבל במקרה של חוק הספרים, ביטול החוק לא מבטיח חופש צרכני, להפך. מתנגדי חוק הספרים נלחמים למעשה על זכות המונופול לעוות את השוק, ולאלץ אותם להשאיר בחנות יותר כסף תמורת מוצר פחות מוצלח.

כשמכירים את הפרטים, גם של החוק עצמו וגם של שוק הספרים, מגלים שסיסמאות מעולם הליברליזם הכלכלי לאו דווקא מתאימות כאן. דוגמה אחת: מתנגדי החוק ראו בעובדה שמכירות הספרים ירדו בשנה האחרונה הוכחה לכישלונו. זה בוודאי נכון אם בודקים כמה ספרים נכנסו לשקיות. כשלא מכריחים את כולם לרכוש ספר בודד במחיר מופקע של תשעים שקלים, או ארבעה במאה, הגיוני שהמכירות תרדנה.

המשמעות של מכירת המוני ספרים במבצעים היא שהקונה חייב להשאיר בקופה יותר כסף, אך גם שהספרים יהיו פחות טובים. כי כשההוצאות כורעות תחת העומס, הן צריכות לקצץ בלקטורה, בעריכה ובהגהה. ככותבת וגם כקוראת, לא הייתי רוצה לחזור לשם.

גם האמונה שהמבצעים מקדמים סופרים חדשים, מתעלמת מכך שהשיטה הזאת כבר נוסתה ונכשלה. כדי שסופר יבלוט צריך שתהיה סביבה ספרותית. יער של ספרים זולים מאפשר להעמיס שקיות. הוא לא מאפשר ספרות.

אף סופר לא התעשר לפני החוק, ואף סופר לא התעשר אחריו. מי ירוויח מביטול החוק? אוהבי הורדות ידיים פוליטיות, ומי שאוהב לצאת עם שקיות עמוסות סחורה, לאו דווקא מובחרת, ולהרגיש שקנה בזול. אוהבי הספרים, משני הצדדים שלהם, הקורא והכותב, צריכים להמשיך להיות מודאגים.

גילית חומסקי

סופרת ומשוררת