אריה דרעי
אריה דרעיצילום: הדס פרוש, פלאש 90

1. אתם יודעים מי האיש שהילדים שלי הכי אוהבים בבית הכנסת? אני בטוח שתוכלו לנחש בקלות. כן, זה האיש הנחמד שמחלק את הסוכריות לילדים.

בכל יום שישי הוא הולך למכולת השכונתית, קונה חבילה גדולה של סוכריות, ובתפילות ליל שבת ושבת בבוקר מחלק סוכריה לכל ילד שעובר לידו ומושיט את ידו בנימוס.

אתם בטח שואלים את עצמכם מה פתאום נזכרתי ביום שני בערב במחלק הסוכריות לילדים בשבת. התשובה היא ששר הפנים אריה דרעי, הוא ולא אחר, הזכיר לי את מחלק הסוכריות. שתי הודעות שיצאו היום מלשכת דרעי גרמו לי לתהות האם הוא זוכר שתפקידו הוא שר הפנים, או שמא הוא התבלבל וסבור שהוא בעצם מחלק הסוכריות מבית הכנסת השכונתי.

2. הבוקר פרסם משרד הפנים הודעה לפיה שר הפנים דרעי החליט שאזרחי ישראל יוכלו לרחוץ בחינם בכל חופי הרחצה בים התיכון. "כולם יוכלו מעתה לרחוץ בחינם", כתב דרעי בפוסט בדף הפייסבוק שלו.

האמת שחיפשתי בהודעה איזו בשורה על טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת לתחזק חופים ללא כל עלות, או על איזו דרך לספק שירותי הצלה בלי להוציא שקל. לא מצאתי את זה שם. אז מה בעצם החליט דרעי? הוא לא החליט שהשימוש בחופים יהיה חינם. הוא החליט שהשימוש בחופים ייעשה מקופת הציבור. מהכסף של כולנו.

3. כמה מאזרחי ישראל מגיעים כל שנה לחופי הים? נגזים ונעריך שליש. חלקם יגיעו פעם או פעמיים וחלקם יגיעו עשר פעמים או עשרים פעם. עבדכם הנאמן לעומת זאת מגיע לחוף הים אחת לשלוש או ארבע שנים, ומקבל בליבו שלא לעשות זאת לעולם בלי נדר. למה בלי נדר? כי הוא יודע שבסוף הוא ישבר ויגיע לשם עוד פעם על מנת לגלות שהמים מלוחים מדי, החול מגרד מדי והשמש צורבת מדי.

אז למה אני, או יותר גרוע תל-אביבי בן דמותי, צריך לסבסד את מי שבא לו לנפוש בחוף עשרים פעם בעונה? מה "חברתי" בזה לכל הרוחות? הרי לכולם ברור שכל כניסה לבריכה, גם אם היא עירונית, צריך לשלם. אז למה כשמגיעים לחוף הים ההיגיון נעלם? הוא נסתם מהחול או נשרף בשמש?

בהערת אגב יש לציין, שכבר היום מצליחות מרבית העיריות להפעיל את החופים בחינם, כך שמי שבאמת רוצה לשחות בחינם יכול. אין שום סיבה לשלם לעיריות כסף בשביל שיפתחו עוד חופים בחינם.

4. בהמשך היום ראיתי הודעה נוספת של משרד הפנים לפיה השר דרעי מקדם החלטה שהוגדרה "היסטורית", להעניק גמול לחברי מועצות מקומיות. לפי ההודעה יוענק גמול לחברי מועצות מקומיות ותאגידים עירוניים בעבור השתתפותם בישיבות השבועיות, כמו גם תנאים והטבות נוספות.

חיפשתי וחיפשתי בהודעה ודבר אחד לא מצאתי שם. לא מצאתי תשובה לשאלה מאיפה יבוא הכסף? על חשבון מה? על מה נוותר בשביל זה? 

בקיצור, שר הפנים שלנו חושב שהוא מחלק סוכריות, הבעיה היא שהוא מחלק אותן מהכיס של כולנו.