כנראה שמדובר ב"חולה" המבוגר ביותר שהגיע לבית החולים כרמל. מומיה מצרית בת כ- 2400 שנה, היחידה מסוגה הנמצאת בישראל, הגיעה לבדיקת סיטי בבית החולים.
את המומיה הנדירה בדק פרופ' נתן פלד מנהל מכון הדימות בכרמל שנחשב לאחד המומחים בישראל בתחום סריקת ממצאים ארכיאולוגיים.
המומיה ששוכבת חנוטה בסבלנות בירושלים כבר 100 שנה התקבלה בשנות ה- 30 של המאה שעברה כתשורה לפטריארך של ירושלים מעמיתו המצרי הפטריארך של אלכסנדריה. מכאן גם כינוייה ושמה של המומיה – "אלכס".
במבצע מיוחד ומורכב הועברה בסוף בשבוע המומיה כשהיא סגורה בארון מרופד מירושלים עד לסי טי המשוכלל של ביה"ח כרמל. כאן קיבל אותה פרופ' פלד יחד עם טכנאי ואחראי תחום הסיטי בכרמל מתי שנפ והם העבירו אותה אחר כבוד את בדיקת הסיטי.
"בדיקת הסיטי מאפשרת לנו לבחון את המומיה במגוון מנחים מבלי לפתוח את התכריכים בהם היא סגורה וכך ניתן לגלות עליה פרטים רבים מבלי לגרום לה נזק", מסביר פרופ' פלד .
נציגי מוזיאון ישראל שהגיעו עם המומיה לבדיקת הסיטי סברו כי מדובר בגבר צעיר כבן 17 כך נמסר להם מהכנסיה בירושלים אבל בדיקת הסיטי חשפה את האמת.
גלית בנט, אוצרת התערוכה ממוזאון ישראל, מציינת כי רק העשירים והחשובים בנבחרי מצריים זכו לחניטה שהיתה תהליך יקר ומורכב. במהלך החניטה מוציאים החונטים את איבריו הפנימיים של הנפטר. ממלאים את הגוף בכמויות מלח גדולות, משמנים ומצפים את הכל בזפת טבעית ועוטפים את הגופה ברצועות פשתן. האוויר היבש של מצריים עוזר גם הוא בתהליך השימור, וכך הגופות נשמרות שלמות מאות ואלפי שנים .
בתום סריקת מכשיר הסיטי. נעשו עיבודי תמונה מיוחדים המאפשרים קילוף הציפויים והכיסויים שעל הגופה ומראה מדהים ומושלם נגלה לעיני החוקרים.
"בדיקת הסיטי שלנו חשפה כי מדובר בגבר כבן 50 עד 60 שכנראה לא עבד הרבה בשמש, הסביר פרופ' פלד מדובר כנראה בפקיד בכיר ולפי צפיפות העצמות שלו הוא סבל מבריחת סידן אוסטאטפרוזיס, כבר אז לפני 2400 שנה. ניתן היה גם לראות כי היתה לו גם נסיגת חניכיים וחוסר בשיניים מה שמעיד כי הוא אכל טוב עם הרבה סוכר מה שהיה אז סימן לעושר.
החוקרים נדהמו לגלות כי המומיה נשמרה עם שלד מושלם באורך 153 ס"מ, גם העור החיצוני נשמר היטב. האוזניים והציפורניים נראו שלמות והסיטי הדגים באופן חלקי אפילו שערות וכלי דם. המומיה שכבה בתנוחה אופיינית עם ידיים מוצלבות ונראתה מושלמת גם אחרי 2400 שנה.
בצמוד לגוף המומיה סרקו המומחים של כרמל גם ארון עץ מעוצב בצורת הציפור האיביס (מגלן) ששכבה בצמוד למומיה . מדובר בציפור קדושה על פי התרבות הפרעונית והיא נחשבת מגינת הפרעונים ואילת החוכמה. גם היא נשמרה ובסריקת הסיטי נראו היטב עצמות הציפור.
לצוות הסיטי של כרמל היסטוריה ארוכה של סריקות ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים מגוונים, חלקם נדירים. פרופ' פלד עובד בשיתוף עם פרופ' ישראל מושקוביץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל ובעולם. ומזה כ 15 הם עוסקים בבחינת שרידי שלדים מתקופות פרה-היסטוריות, מתקופת התנ"ך, תקופת בית שני ותקופות מאוחרות יותר. עד היום הם כבר סרקו וחקרו עשרות ומאות ארטפקטים וממצאים נדירים.
"סריקות הסיטי של שלדים עתיקים מאפשרת לנו ללמוד על המצב הבריאותי והתזונתי, על אופי התעסוקה וכן על תחלואת האדם לאורך ההיסטוריה האנושית על פי מודלים של אבולוציה", מסביר פרופ' פלד. "בסריקות אנו מגלים לדוגמה שינויים אופייניים בעמוד שדרה היכולים לגרום לכאבי גב, ניתן לראות שינויים בלסתות ובשיניים הקשורים בסוג המזון וכן סימני מחלות או פגיעות תוצאה של אלימות או תאונות. גילינו לדוגמה שעצמות הקדמונים היו מאד מסיביות יחסית לאדם המודרני. הלסתות היו עבות יותר כי הלעיסה דרשה הרבה יותר מאמץ ומצב השיניים השתנה מאד על פי סוג המזון".
והמומיה "אלכס", היא סיימה את בדיקות הסיטי בביה"ח כרמל וחזרה סגורה ומאובטחת למוזיאון ישראל. שם היא תוצג לעיני כל יחד עם סריקות הסיטי שלה בתערוכה" פרעה בכנען – הסיפור שלא סופר", במוזיאון ישראל בירושלים במהלך חודש יוני השנה.