חברי ועדת הכספים, שחבריה מהקואליציה ומהאופוזיציה, הסכימו שיש להגביל את שכר הבכירים למקסימום של עד פי 35 משכר העובד המשתכר את השכר הנמוך ביותר בכל חברה.
הועדה הורידה דרמטית את הרף שנקבע בהצעת החוק להגבלת השכר מ- 3.5 מיליון שקלים לכ- 2.3 מיליון שקלים בלבד. מעבר לרף זה, לא יוכרו הוצאות השכר של החברות לצרכי מס.
"זהו צעד ראשון שמהווה תקדים היסטורי של ממש. בפעם הראשונה, הממשלה והכנסת אומרות אמירה חד-משמעית שהפערים ההולכים ומתעצמים בין המעמדות אינם נסבלים עוד וכי את הדבר הזה הולכים לתקן. במדינה שמשפחות רבות עם שני בני זוג עובדים מתקשות לגמור את החודש, לא יתכן יהיו כאלו שירוויחו שכר דמיוני של מיליוני שקלים".
חרף ההסכמות על הרף להגבלת השכר, שזוכה לתמיכת שר האוצר כחלון, טרם גובשה הסכמה באשר לדרישות נוספות של חברי כנסת להטיל סנקציות על חברות שייבחרו להמשיך ולשלם שכר מעבר לרף שייקבע בחוק. לאור זאת, דחה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את ההצבעה על החוק לשעות אחר הצהריים לאחר ההצבעות במליאת הכנסת.
גפני קרא לחברי הכנסת "להסתפק לעת עתה בהישג התקדימי של הורדה דרמטית של רף השכר לבכירים ולהימנע לפי שעה, מהוספת מגבלות וסנקציות קיצוניות כנגד חברות שימשיכו לשלם שכר גבוה מעבר לרף" וזאת נוכח התנגדויות להצעת החוק, אפילו עם רף גבוה יותר של 2.5 מיליון ש"ח בקרב גורמים בממשלה, החל מהממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, וגורמים נוספים.
גפני: "עלינו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שיש בידינו ובכך להעביר את המסר החד-משמעי שפערי מעמדות כה גדולים אינם מתקבלים עוד. לאחר-מכן נצטרך לעקוב אחר היישום ונפעל לתקן ולשפר ככל שהדבר יידרש". גפני הודיע, כי בכוונתו להגיע לסיכומים עד לשעות אחר הצהריים, עת יתחדש הדיון לצורך הצבעה על החוק.
חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, בירכו על הצעת החוק ועל נכונותו של שר האוצר לקבל את דרישת ועדת הכספים להוריד את הרף להגבלת השכר.
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "יש לשקול עוד שני צעדים נוספים; הרחבה לחברות ציבוריות ולא רק מגזר פיננסי. וכן לקבוע שמי שעובר את הנורמה של 2.3 מיליון ₪ ישלם מס גבוה יותר החל מ- 1.5 מיליון ש"ח ומעלה. אחרת הקנס המוטל על החברה בה הוא מועסק ועל הבכיר יהיה קטן והדרגתי ולא ישפיע לכיוון הריסון אליו אנחנו שואפים. זה צעד היסטורי ויש להמשיך בשני הכיוונים האלה שיהיה ברור שלא משלימים עם שכר מופרז".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "גם 2.3 מיליון שקלים הם עדיין שכר שמעל 200 אלף שקל בחודש, כך שאין לבכות על אותם בכירים, כי במקביל שכר המינימום הוא פחות מ- 5,000 שקלים. הסנקציה היא מגוחכת, עובדים פה על מנגנון הבושה. אבל ראינו כבר שהמנגנון הזה לא עובד. כשהכריחו את החברות לפרסם את שכר הבכירים זה רק הגביר את התחרות ביניהם, מי מרוויח יותר. יש לקבוע מיסוי יותר גבוה מהשקל הראשון ולא רק על התוספת ואז סעיף הבושה יהיה הרבה יותר משמעותי. מנגד, אני בעד לתגמל בכירים אך בהלימה להעלאת השכר הנמוך ביותר בחברה ושזה יכלול עובדי קבלן, נותני שירותים ועובדים של נותני שירותים, לרבות מוקדנים, אנשי ניקיון, מאבטחים וכד'".
נציג איגוד הבנקים, טל נדב אמר כי מדובר בחוק קיצוני מאוד "אם כבר קובעים את העיקרון אזי להחיל על כלל החברות במשק, אחרת תהיה זליגה של המנהלים הטובים ביותר דווקא מהענף שבו רוב הציבור משקיע את כספו, היינו מהחברות הפיננסיות אל חברות נדל"ן, היי-טק ואחרות. זאת בעוד דווקא הסקטור הפיננסי הוא הסקטור הכי מפוקח שיש עליו הכי הרבה רגולציה. החוק כפי שהוא מפלה ואולי לא יעמוד במבחן החוקתי. מדובר בהתערבות ראשונה מסוגה, צעד לא פשוט וספק אם הוא נחוץ באמת".
יו"ר ועדת הכספים גפני הביע בפני חברי הכנסת חשש, "שמא הצעות קיצוניות בשלב זה יכשילו את החקיקה.
"אני חושש מאי הצבעה על החוק. זו פעם ראשונה שזה הולך לקרות. יש מחלוקות בתוך הממשלה לגבי החוק ואני חושש שאם נתמהמה יותר מדי הוא לא יעבור" אמר והוסיף, כי "יחדש את הדיון אחר הצהריים ועד אז ננסה להגיע להסכמות בין חברי הכנסת ועם שר האוצר על-מנת להצביע על החוק ולאשר אותו. זהו חוק תקדימי, שינוי היסטורי עם אמירה חברתית ראשונה במעלה. בשעות הקרובות, עד לחידוש הישיבה אחר הצהריים נגבש ניסוח מעודכן של הצעת החוק באופן מסודר על-מנת להוציא מתחת ידינו את החוק הראוי ביותר שיתקן עוולה היסטורית של שנים של פערים בלתי נסבלים בין המעמדות בחברה".