
'למראית עין'
ליעד שהם
הוצאת כנרת
381 עמ'
יואב וענת, חניך בקורס של השב"כ ושוטרת, נשלחים למשימת פענוח רצח.
על פניו נשמע פשוט, רק שהרצח אירע בגופנה, התנחלות מבודדת, יואב הוא הבן של רב היישוב שיצא בשאלה וענת היא חוקרת שמביאה תוצאות טובות, רק שלפעמים זה קורה אחרי שחלק מהמעורבים מקפחים את חייהם.
הזוג מבקש לחקור את רצח ראש הישיבה התיכונית המקומית, שנהג לטבול מדי יום במי המעיין הקרים עוד לפני שעלתה השמש. בכך ביקש לכפר על חטאים מסוימים, עלומים, שעשה. יום אחד בעודו טובל, ארב לו מישהו והטביע אותו, וגם ניסה לזייף עקבות לכפר הערבי הסמוך. החשד המיידי נפל על יוסי, הרבש"צ, וזוג החוקרים צריכים לוודא שאכן זה כך. ברקע פועלים כמה נערים מן היישוב שסרו מן הדרך. הם מפריחים סיסמאות נגד המבוגרים והמדינה, ובעד הקדוש ברוך הוא והצדק שלו, ועל הדרך מנסים לבצע פיגוע ביישוב ערבי סמוך. בהתחלה יואב וענת מפקששים את החקירה, לבסוף יגיעו אל האמת המפתיעה. תוך כדי, נשזרת ומתגלה התמונה על משפחתו של יואב, על מערכת היחסים ביניהם ובין הבן שעזב, על ההתנחלות ומנהיגיה, וצדדיה היפים יותר והיפים פחות.
ליעד שהם כתב כאן על ארץ שמבחינתו היא לא נודעת. בסוף הספר הוא ציין שלפעמים הוא יוצא לתחקיר ומגלה עולם חדש, בפעמים אחרות הוא מאשש דעות קודמות, אך המקרה הזה היה מאלה "שבהם אני חושב שאני יודע, ומגלה שאיני יודע דבר". כדי ללמוד את העולם הזה ואת הנהלים הדתיים-לאומיים, הוא עשה שבתות ביישוב טלמון והתייעץ רבות עם אמילי עמרוסי שאף עברה על הטיוטות. בסופו של דבר יוצא לו משהו כמעט לגמרי אמין (כבר התרגלנו לסוג של סלחנות, כנראה).
נהניתי מהספר. הותרתי מאחוריי את המחשבות שאולי היו פעם והיום כבר התבגרנו מהן, של "מה? ככה הוא חושב עלינו?". שהם כתב ספר ובו דמויות מציאותיות: אמו המעצבנת של יואב (שדומה שתי טיפות פולין לאמה של ענת החילונית), האב שמחויב מאוד לקהילתו ולעבודתו עד אבסורד לפעמים, החשש ממה יגידו ועוד. גם האמירות כלפי קהילת היישוב, שלא מקבלת אנשים שלא הולכים בתלם, מתאימות לכל קהילה סגורה ולכלל החברה האנושית.
כספר, הרומן מעניין, מותח, מפתיע בסופו וגם קצת נוגע ללב. בקיצור, עושה את העבודה. והוא גם, באופן כללי, חף מסצינות בלתי צנועות.
ספר טיסה שכזה לא ממש אמור לעורר מחשבה, אבל הוא כן מעלה את השאלה האתית של דיווח על התעללות כאשר הקורבן מסרב לכך בכל תוקף, יציאה החוצה ממוסכמות או ציות לחברה שאתה לא מזדהה עם ערכיה, וכמובן, עד כמה חברה יכולה לחבק אבל גם לחנוק.
