זה מוכר לרבים מאתנו. בימים שלפני הפסח, מנקים, מרעננים, מורידים דברים מהבוידעם ולפתע מוצאים אותם. תמונות, רישומים, תעודות ישנות וגם ערימות של מכתבים (כן. פעם...לפני עידן הסמס והווטסאפ כתבו בכתב יד ומרגש..)
ההצגה החדשה והאחרת "בשורות נעימות ומשיבות נפש" מבית היוצר של רות קנר, מוצאת את השחקנים עם ערימת גלויות ומכתבים רטובים מונחים לייבוש, כשהדיו בה נכתבו מרוחה על גבי הדפים המצהיבים.
הם מתחילים לעיין בהם ולפתע רעד עובד בהם. מתברר שאלה מכתבים מהבית, שנגנזו שנים רבות במרפסת השירות, בארון בו עוברת צנרת האמבטיה.
הקריאה הבימתית חושפת את הדיו הנסתרת של המכתבים ובוראת מחדש את "מחולות הנפש" הגלויים והחבויים של בני המשפחה בגליציה, מול הבן שהיגר לפלסטינה של אותם הימים עוד בטרם היות לנו מדינה. שונה, אחר עם הרבה מחשבה.
את תרגום המכתבים מפולנית ומיידיש ביצעה לילה הולצמן וההצגה תועלה במוזיאון תל אביב לאומנות.