זה היה השבוע של ולדימיר פוטין. הכרזתו כי הוא מתכוון להוציא את כוחותיו שהתערבו באופן בוטה במאבק הפנימי בסוריה – מצאה את העולם כולו מופתע.
בישראל הופתעו עוד יותר. התיאום הביטחוני עם הרוסים על הנעשה בסוריה סוכם באופן קפדני לפני כמה חודשים בפגישה דחופה שכונסה במוסקבה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא פוטין.
בירושלים קיבלו את הידיעה הזו, רגע לפני שהנשיא ראובן ריבלין יצא לפגישה עם פוטין – ועבדו מהר כדי לעבד את הנתונים ולתדרך את ריבלין באופן הנכון טרם צאתו.
אגב, ראוי לציין כי חרף המתיחות המדוברת בין הנשיא לראש הממשלה – השניים דאגו לעדכן זה את זה על כל מהלך שהיה 
הנחיצות של המפגש בין ריבלין לפוטין לא ממש ברורה. נשיא המדינה הוא אישיות ייצוגית וחשובה – אך מה לו ולתיאומים ביטחוניים או עניינים שוטפים אחרים
קשור ברוסיה – וגם זה עניין חשוב.
אלא שהנחיצות של המפגש בין ריבלין לפוטין לא ממש ברורה. נשיא המדינה הוא אישיות ייצוגית וחשובה – אך מה לו ולתיאומים ביטחוניים או עניינים שוטפים אחרים. התעלומה הזו גברה כשכבר בפתח הפגישה בין השניים – הבהיר פוטין שהזמין לפגישה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בקרוב.
מה היה דחוף לנשיא רוסיה לדבר על פגישה מתוכננת עתידית עם ראש הממשלה כאשר הוא נפגש עם הנשיא ריבלין? ומדוע זימן בדחיפות את ריבלין וגרם לו לבטל ביקור באוסטרליה?
לצערי – התשובות נמצאות רק במוחו הקודח של אחד המנהיגים הנחשבים חזקים ובלתי תלויים בעולם.
ישראל מפתחת עם רוסיה יחסים חמים – אבל נוהגת עימה גם באופן של 'כבדהו וחשדהו'. אסור לשכוח שמבחינת הרוסים איראן הייתה ועודנה מדינה לגיטימית, גם כשעסקה בפיתוח גרעין ואיימה, כפי שהיא עדיין מאיימת, על ישראל. גם חיזבאללה לא מוכר לרוסים כארגון טרור.
תקופת פוטין מתאפיינת בקביעת גבולות גזרה שנהירים רק לו – ואין לו עניין לשנותם. ועם זאת, כשפוטין קורא, המנהיגים הישראלים מתייצבים אצלו.
תקופת פוטין מתאפיינת בקביעת גבולות גזרה שנהירים רק לו – ואין לו עניין לשנותם. ועם זאת, כשפוטין קורא, המנהיגים הישראלים מתייצבים אצלואם פעם חשבנו שמדובר בניסיון של נתניהו לנגח את האמריקנים – נראה שבאופן ברור בישראל לא סומכים מספיק על הרוסים ביום פקודה – ודאי שלא באותה עוצמה ועזרה במערכת הביטחון שמעריכים שהאמריקנים יתנו.
אלא שרוסיה חזרה להיות מעצמה בינלאומית – וככזו ישראל צריכה לשחק את המשחק – גם אם הוא כרוך לפעמים בפגישות שמהותן האמתית מוטלת בספק.
עם זאת ראוי לציין שריבלין העלה בפגישה הצעות שטרם דובר עליהן, כמו השבת הפקחים הבינלאומיים לגבול הגולן. יכול להיות שדווקא בשל העובדה שהוא אינו הדרג המחליט – הוא היה האיש המתאים מבחינת ישראל לעשות את המהלך הזה.
כך או כך, ישראל כמו גם מדינות אחרות, למדה שיעור חשוב בנוגע לפוטין. הוא בלתי צפוי – ולא משנה אם הדבר פוגע או לא במדינות שעימן הוא מנהל קשרים. האסטרטגיה שלו מבחינתו – היא מעל לכל.
כשבישראל עסוקים בצורה חיובית מאוד בהגברת המאמצים הדיפלומטיים ומקרבים מדינות שהיו רחוקות – במקביל מסתכלים גם על מערכת היחסים הקיימת הזו.
היה מי שגיחך השבוע במערכת המדינית כשכל כלי התקשורת דיווחו על מחויבותה של רוסיה לביטחון ישראל. הצעד האחרון של פוטין בסוריה, עלול להבהיר עוד יותר שהתנהלות מול הרוסים צריכה להמשיך ולהיות שקולה מאוד.
מצד אחד 'כבדהו' ושלח את הנשיא לפגישה כשפוטין מבקש, מצד שני 'חשדהו', שכן עדיף שלצדך יעמוד ידיד כשתזדקק לו, כזה שבאמת מעוניין לסייע בשמירה על ביטחונך ושאין לו שום קשר עם יריביך.
---
מתוך מגזין ערוץ 7