קחו מפה של צפון אמריקה, מצאו את המרכז המדויק (פלוס-מינוס חצי מדינה), ותמצאו את עצמכם במרכז הפיזי של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית: בית הכנסת 'בית ישראל' באומהה, נברסקה.

עצם העובדה כי רבה של הקהילה, ארי דמביצר הנלהב והרגיש, התחיל את דרכו באומהה כחזן ימים-נוראים, מגלה את מה שבאמת חשוב לחברי 'בית ישראל'.

הוא הגיע לבית הכנסת לראשונה לפני 13 שנים בתור חזן לראש השנה ויום כיפור, והמשיך לחזור כמעט מדי שנה. הוא עורר את המתפללים לא רק בגין אהבתו לתורה, אלא גם בכישרון המוזיקלי שלו והתלהבותו המדהימה – מה שהאמריקאים מכנים "רוח". בסופו של דבר הוצע לו תפקיד רב בית הכנסת, ומאז הוא מוביל את הקהילה לא רק מוזיקלית אלא גם רוחנית.

"האנשים פה הם טובים כפשוטו", הרב ארי אומר. "נחמדים-ללא-סיבה כאלה. הקהילה גם הולכת וגדלה - לא רק מבחינה כמותית, אלא גם במונחים של קיום המצוות. רבים מהם אינם שומרי-שבת, אבל אנחנו עובדים על זה..."

אחד הדברים הראשונים שהוא ביקש להדגיש בשיחתו עם ערוץ 7 הוא שלקהילה ישנו קשר חזק עם מדינת ישראל, "יש לנו סלוגן / שיר / חולצה שאומרת: 'אם אני לא יכול לחיות בישראל, המקום השני הכי טוב הוא אומהה'. זה ממש תפס, גם עם הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיבים כאן. באמת היו כמה עולים חדשים מהקהילה, ואחרים נוספים שוקלים את זה".

אומהה היא העיר הגדולה ביותר במדינת נברסקה, במרכז ארה"ב, עם כ-450,000 תושבים - כולל 6,000 יהודים, על פי הפדרציה היהודית המקומית. הריכוז היהודי היחיד האחר בנברסקה נמצא בעיר הבירה לינקולן, ללא קהילה אורתודוקסית.

החיים היהודיים בנברסקה החלו בשנות ה-1850, יותר מעשור לפני שהמקום הפך רשמית לאחת ממדינות ארה"ב. לקח כמעט 30 שנים עד שהיהודים הדתיים הראשונים שם - מהגרים ממזרח אירופה ורוסיה - הקימו את "בית המדרש הגדול" שהיה ידוע גם בשם "בית הכנסת הליטוויש'ה".

במשך השנים הוא עבר כמה תמורות ומיזוגים, עד שנהיה בסופו של דבר בית כנסת 'בית ישראל' - חבר ב-OU, איחוד הקהילות האורתודוקסיות יהודיות באמריקה.

אתר בית הכנסת מסביר שהוא "שואף להמשיך את מורשתו של יהדות התורה בעולם המודרני, ולספק בית למי שרוצה ללמוד ולחיות על פי ההלכה".

הרב דמביצר עצמו, שהתגורר במשך שנים רבות בירושלים וכפר אדומים וחש קירבה עצומה לארץ, מספר שהוא למד בתחילת דרכו "בישיבת קול תורה" בירושלים, בראשותו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. "בשנים האחרונות התחלתי ללמוד את כתביו של הרב קוק, והייתי אומר שאני לוקח מדבריו את רוב מה שאני מלמד".

איך הוא הגיע לרב קוק? "בעיקר באמצעות האינטרנט, ואתרים כגון Yeshiva.org.il של ישיבת בית אל, וגם ערוץ מאיר של מכון מאיר והשיעורים המוקלטים שם, כמו אלה של הרב אלי ברין. יש שם דברים מדהימים".

בהקשר זה, הוא נרגש לספר על אחד הרבנים הראשונים באומהה, "ביקרתי בארץ לאחרונה, ורציתי להקליט דבר תורה לקהילה שלי. זה היה ביארצייט של אחד התלמידים המפורסמים של רב קוק - הרב יעקב משה חרל"פ מירושלים, ובחרתי רעיון מאחד מספריו. לאחר מכן אמרו לי שהבן שלו, הרב יחיאל מיכל חרל"פ, היה הרב ממש כאן באומהה בתחילת שנות ה-20! לאחר מכן הוא עבר לברונקס בניו-יורק, ובנו הוא הרב הנודע זבולון חרל"פ של ישיבה יונברסיטי".

פעילות 'בית ישראל' הינה רחבה, מגוונת, ומלאה בטעם תורני. תפילת ליל שבת כוללת שירה וריקודים בסגנון קרליבך, ולעתים קרובות משתתפים גם יהודים מהקהילות הרפורמית והקונסרבטיבית. גם מסיימים את השבת עם הבדלה מוזיקלית.

את הפורים הקרוב יחגגו עם סעודת פורים קהילתית. כל כמה שבועות מגיע חוקר-אורח לשבות עם הקהילה; הבא בתור בלו"ז, למשל, הוא מייסדו ונשיאו של ארגון "אם אשכחך", חיים סילברשטיין מבית אל.

לימוד תורה ב'בית ישראל' הינו די ממוסד, "בכל יום חמישי", אומר הרב ארי בגאווה, "יש לנו יום של תורה, עם כ -50 יהודים הלומדים בחמישה שיעורים שונים. אנחנו לא בית הכנסת הכי גדול באומהה, אבל יש לנו את הכי הרבה משתתפים בתפילות השבת, עם 80-100 מתפללים מדי שבת".

ואיך אפשר שלא להזכיר את תחרות הצ'ולנט של 'בית ישראל'? שמונה צ'ולנטים שונים התחרו זה בזה במשך שמונה שבועות, עד שלבסוף הוכתר אלוף הצ'ולנט העולמי של אומהה, נברסקה: "צ'אבי בבטן" (Chubby in the Tummy), שגבר על מתחרים כמו אשק-ספרדי וצ'ולנטה.

'בית ישראל' מקיים שבתונים לעיתים קרובות עם קבוצות נוער מרחבי ארצות הברית כגון NCSY ו"קשר". לא מזמן, הגיעו כ-20 בוגרי "מחנה שמחה" - מחנה לילדים ונוער חולי סרטן ומחלות דומות – לשבתון מיוחד ב'בית ישראל' אולי לא תופתעו ללמוד ש"מחנה שמחה" מנוהל בפועל על ידי הרב דמביצר בעצמו.

בהקשר זה, יש לו חזון גדול: "אנחנו חושבים על בניית 'ישיבה מקצועית' - הראשונה מסוגה - לנוער נכה, מגיל 18 עד 21 . זה עוד לא התממש, אבל אני מקווה וחושב שזה רעיון גדול שהגיע זמנו."

ליצירת קשר עם הרב דמביצר: Rabbidembitzer@orthodoxomaha.org