למי אנחנו נותנים גב?

הסערה שהתעוררה בעקבות פרסום ביקורו של הרב אלון בגבעת שמואל והמחאה שהתקיימה בשבת - חשובות מאוד ולא בטוח שמספיקות. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט' באדר ב תשע"ו

היום גזר הדין. הרב אלון
היום גזר הדין. הרב אלון
פלאש 90

התלבטתי לא מעט לפני שכתבתי את השורות הבאות. חשבתי לעצמי "למה לך? מה אתה צריך את זה? בשביל מה כל היום לריב?" אבל אז הגעתי למסקנה שהדברים בכל זאת צריכים להיאמר ולהיכתב.

בשבת האחרונה ביקר הרב מוטי אלון בגבעת שמואל ביקור פרטי לכאורה שעורר לא מעט מהומות. תרשו לי להניח שאם הביקור היה נשאר במרחב הפרטי, ולא היו נתלות ברחבי הישוב מודעות על הביקור ועל לו"ז השיעורים והתפילות לא היה קורה כלום. אבל המודעות נתלו והשיעורים פורסמו, ומייד קמה מחאת רשת די רצינית.

ממקורותי בגבעת שמואל עדיין לא ברור לי סופית כמה מחאה היתה. ככל הנראה כמה עשרות בני אדם, חלקם תושבי גבעת שמואל וחלקם סטודנטים בבר אילן הקשורים לתנועת נאמני תורה ועבודה הגיעו למקום למחות בזמן הסעודה השלישית. טוב שכך, אבל לא בטוח שמספיק.

כן, אני מכיר את כל טענות הנגד. "מה זה יעזור", "זה רק הופך אותו לקדוש מעונה", "הוא ותומכיו רק מתחזקים מתחושת הרדיפה" ועוד ועוד. האמת היא שגם אני חשבתי ככה לדקה וחצי, אבל אז הבנתי שזו שגיאה קשה.

הרב אלון, צריך להזכיר, הורשע בתקיפה מינית בבית המשפט. פורום 'תקנה' בדק גם הוא את התלונות נגד הרב, וממצאיו הם חד-משמעיים. הרב אלון עצמו, מנגד, לא מצא לנכון להודות במעשיו ולהתנצל עליהם באופן ציבורי, אלא בחר בפוזה של "קדוש מעונה", כביכול, פוזה שלמעשה היא האשמה של הקורבן ומי שמנסה להגן על הקורבן.

השאלה המרכזית במצב כזה כבר לא נוגעת לקורבנות של מעשי הרב אלון, למרות שגם אותם צריך כמובן לזכור. היחס שלנו לרב אלון משפיע יותר מכל על הקורבנות שאנחנו עדיין לא מכירים. על אלו שנפגעו על ידי דמויות בולטות בציבור הדתי או בחלקים שלו וממתינים בצד בחשש, מתלבטים האם לשתף במה שקרה להם והאם להתלונן. העובדה שמודעות כאלו על הזמנתו של הרב אלון נתלו ברחבי גבעת שמואל מאותתת לנפגעים שעוד לא החליטו 'תיזהרו! לא בטוח בכלל איך יתייחסו אליכם'. למרבה הצער, הציבור הדתי-לאומי עוד רחוק מהיום שבו נפגעים ונפגעות יוכלו לצאת ולהתלונן ללא חשש.

אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום