כבר סיפרתי לכם שבזמן האחרון אני מקבלת השכם והערב מיילים מדוברים ויחצ"נים? ובתוקף היותי כותבת ולא כותב, אני מקבלת הרבה מאוד ידיעות מגדריות: כנסים, חוקים פמיניסטיים, ימי העצמה נשיים ומה לא. הנה, לא מזמן דובר חברת החשמל הודיע על ניסיון לגייס נשים, וגם חברת אפיקים הצהירה על מהפך: רצון לשלב מאות נשים בעבודה כנהגות אוטובוס.
איך אני מתייחסת לידיעות כאלה? מצד אחד, זה די מוצא חן בעיניי. מין טפיחה על הכתף הנשית שלי שאומרת: "יפה לך, את יכולה להזיז אפילו אוטובוס!". האמת היא שדי יכול להתאים לנשים לעסוק במקצוע הגברי הזה: הן זהירות בכביש, יודעות ליצור יחסי אנוש טובים עם הנוסעים, ועם רכב בומבילה כזה בטח לא חונים ברוורס. או שכן? בכל מקרה, אם אעשה הסבה מקצועית, אני אעדכן אתכם.
מצד שני, יש משהו שמפריע לי בהתעסקות המוגזמת באישה ובמעמד שלה. איזשהו חוסר איזון. משום מה, השוויון המקצועי-מגדרי הולך רק בכיוון אחד. מעולם לא נתקלתי, למשל, בקמפיינים שמעודדים גברים להיות קוסמטיקאים. ומאיפה צץ פתאום הקטע הזה עם יום האישה הבינלאומי? לפי רוח המסרים שעברו בווטסאפ, אני לא בטוחה שהחגיגה עוררה יותר מדי אהדה למין הנשי. "היום בשעה שמונה תישמע ברחבי הארץ צפירה לזכר שני מיליון כרטיסי אשראי שיצאו לקניות בבוקר ועוד לא חזרו", כתב מישהו. ואם כבר אנחנו דווקא רוצים להתחבר לעולם הגדול, אפשר לחגוג את כל רשימת הימים המוזרים שמופיעים באתר האו"ם: יום היוגה, יום תורמי הדם, יום הלבקנים או הג'אז או הפילוסופיה. ואני די בטוחה שלא ידעתם שב‑19 באוקטובר מציינים את יום השירותים, שבו מזכירים לכולנו שיותר שני מיליון אנשים ברחבי העולם חיים בלי סניטציה. נכון? אצלנו מציינים ברעש ובצלצולים רק את יום האישה, וגם את יום הסולידריות עם הפלשתינים. אבל את זה עושים כל השנה.
הרהורים לפורים
גם מגילת אסתר מתעסקת לא מעט בנושא הנשים ומעמדן. בעקבות ושתי המרדנית נחקק חוק שקובע שהגבר הוא הגבר בבית, ויש גם את שוק הבשר של אחשוורוש. בהצגות הפורים של ילדותנו אהבנו להציג את הכתרת אסתר כניצחון מזהיר בתחרות מלכת היופי. אך מאז למדנו לקרוא את הפסוקים נכון - אסתר נלקחת, ולא באה, והיפהפיות לא הולכות הביתה אחרי התחרות. הן מועברות מידו של הגא סריס בית הנשים לרשותו של שעשגז סריס הפילגשים, לשימוש חוזר בעת הצורך. אין מה לומר, התקדמנו ברוך ה' כברת דרך מאז. נראה אתכם מנסים לחוקק חוק שוביניסטי, ונבחר הציבור האחרון שניסה לארגן לעצמו הרמון קטן יושב בכלא. באמת שלא הייתי רוצה לחזור לדיכוי של פעם, אבל לפעמים אני תוהה אם המטוטלת לא היטלטלה קצת יותר מדי לכיוון השני.
ללמוד מאסתר
ואולי הבעיה היא לא בעיה של כיוון ולא של מינון, אלא של משהו אחר לגמרי.
תהיתם פעם למה חז"ל שולפים אותנו - פעמיים - ממשלוחי המנות ובישולי הסעודה כדי לשמוע טלנובלה פרסית? ולמה כל מילה חשובה בעלילה רבת התככים והמזימות הזאת, שאפילו פעם אחת שם ה' לא מוזכר בה? ברור שיש דברים בגו, ומגילת האסתר-הסתר הזאת צופנת בתוכה סודות גדולים.
יש פירושים רבים ויפים למגילה, ובתקופה האחרונה אני שומעת בזמן צעדות הבוקר את סדרת השיעורים מאירי העיניים של הרב ליאור אנגלמן באתר של מכון מאיר. הרב מדבר על השקפת העולם הפרסית, שמדגישה את הפלורליזם מחד ואת הנהנתנות מאידך. כך אחשוורוש מושך אליו את נתיניו, בחיבוק דוב של שפע, והחוק הראשון בממלכת אחשוורוש הוא "לעשות כרצון איש ואיש". במשתה כל אחד מקבל את מה שבא לו, לפי העדפותיו התרבותיות והאישיות. אלא מה? מתברר שזה קצת בלתי אפשרי לתת לכל האנשים כל הזמן את מה שהם רוצים, במיוחד כשהרצונות שלהם מתנגשים. כבר בפרק א' המלך מגלה שלוושתי יש רצונות משלה, וכזכור, הוא לא כל כך אוהב את הרעיון.
בהיעדר אידיאלים גבוהים יותר, השילוב של פלורליזם עם שפע חומרי יוצר אנשים ששמים את עצמם במרכז. גם בזמננו השילוב הזה קיים, ואנחנו תמיד צריכים להיות עם אצבע על הדופק. האם הרצונות שלנו נובעים ממקום אמיתי של שאיפה לטוב, או שמא הגאווה והכבוד והמה יגידו מוליכים אותנו? עד כמה אנחנו באמת רוצות להוציא לאור את הכוחות שהקב"ה נתן לנו, ועד כמה אנחנו רוצות להוכיח שאנחנו יותר טובות? האם ההעצמה הנשית שלנו היא עם מבט כלפי מעלה, או עם פזילה הצידה, לעזרת הגברים? וכמובן שהשאלות האלה נכונות לא רק לתחום הפמיניסטי, אלא לכל מהלך חיינו.
אסתר, גיבורת המגילה, הצליחה לשים את עצמה לגמרי בצד ולהניע מהלכים גדולים גם בלי להזדקק לשוויון זכויות. עד כמה אני מצליחה ללמוד מהדמות שאני קרויה על שמה? בינתיים אני אומרת "כאשר אבדתי, אבדתי", ולוקחת עוד שוקולד ממשלוח המנות.
בקטנה
עוד מישהו שמנעים לי את הצעדות הוא יוני גנוט, שכבר הזכרתי אותו כאן לפני כמה שבועות. אם גם אתם נהנים מהמוזיקה שלו, מקורות מהימנים מסרו לי שהוא מוציא דיסק חדש. כמו אמנים אחרים, גם הוא פונה לציבור לתמוך בו באתר הדסטארט, וחובבי הז'אנר מוזמנים להציץ ולחזק את המוזיקה היהודית.
eramati@gmail.com