בפרקליטות המדינה הוחלט לשנות את המדיניות הקיימת עד עתה ולהגיש תלונות במשטרה נגד מתלוננות שווא בעבירות מין ואלימות.
בראיון לערוץ 7 מברכת עו"ד נוגה ויזל על ההחלטה, אך מוסיפה ומעירה כי יש לבצע עוד כמה צעדים על מנת להגיע ליחס ראוי בעבירות מסוג זה.
"נכון להיום ההנחיה הייתה שלא להגיש תלונות נגד מתלוננות שווא כדי לא לפגוע במתלוננות עתידיות", היא מתמצתת את המציאות הקיימת עד עתה. "השינוי המהותי הוא שמתייחסים כמו לכל עבירה אחרת. כלומר אין שום ייחוד למתלוננות לעבירות מין ואלימות במשפחה".
עו"ד ויזל, מומחית בייצוג נאשמים וחשודים בעברות מין, טוענת כי התופעה של תלונות שווא נפוצה מאוד, בעוד המדינה מנסה בדרכים שונות לתאר אותה כקטנה לעומת המציאות. "מדובר בלפחות שלושים אחוזים של תלונות שווא. מה שקורה בדרך כלל הוא שהתיקים נסגרים מחוסר ראיות. אף אחד לא אומר שמדובר בתלונת שווא ולכן זה חוסר אשמה. ברוב המקרים מעבירים לבית המשפט שגם הוא זהיר בנושא ושם לא אומרים בדרך כלל שזו תלונת שווא, אלא אולי היא לא דייקה כתוצאה מהמצב הנפשי שלה. בפעם הראשונה נקבע בפסק הדין בפרשת עורך הדין שנאמר במפורש שהמתלוננות שיקרו".
על ההשלכות החיוביות של ההחלטה הזו אומרת עו"ד ויזל כי לכך כמה כיווני השלכות, ראשי ההד הציבורי, "כעת מתלוננות ידעו שלא יחזיקו אותן בכפפות של משי. בהחלט יתכן ויתלוננו נגדן. יש להן חרב מעל הראש. בנוסף, אדם יוכל לתבוע אזרחית מבלי לחכות זמן ארוך. הוא יוכל לטעון שיש פסק דין שקובע שהמתלוננת שיקרה וכעת הוא תובע אזרחית את הנזק שנעשה לו, כפי שמקובל בשאר העבירות".
"יש כאן התקדמות", אומרת ויזל אך מיד מוסיפה כי השלמת התמונה צריכה לכלול מדיניות דומה גם בבתי המשפט שבהם כיום מתורצות סתירות מהותיות בדברי מתלוננות בכך שאינן נמצאות במצב נפשי שמאפשר הצגת גרסה מבוססת ושלמה. זאת "בניגוד לעבירות אחרות, ששם כאשר יש סתירות מהותיות הדברים יובילו בדרך כלל לזיכוי. כאן אומרים שהיא התבלבלה, לא זכרה וכו'. גם כאן דרוש שינוי"
ויזל אינה מקבלת את הטיעון לפיו הכבדת ידה של החקירה תרתיע מתלוננות נוספות. לטעמה המציאות הפוכה לחלוטין שכן כאשר מתלוננות שווא תירתענה מלהתלונן יידעו חוקרי המשטרה כי מרבית הסיכויים הם שלפניהם מתלוננת אמת. "עדיין החקירות קשות במשטרה ומול בית המשפט. צריך להיות חקירה קשה וצריכות להיות שאלות קשות. לא השפלה, אבל שתסביר מה היה ורק כך ניתן יהיה להגיע לחקר האמת. לא יתכן שהיא רק תגיד 'אונס' ובזה ייסגר התיק. אין כאן מילת קסם. היא צריכה להגיד מה היה. יש כאן עוד צד. יש כאן את הנאשם והוא צריך להיות בעמדה שווה עד לרגע הכרעת הדין. לא צריכה להיות למתלוננת פריבילגיה מעצם היותה מתלוננת בסוג כזה של עבירות. צריך להתייחס אליה כמו אל מתלוננת בעבירת שוד".