שני מחבלים מתועבים מסתערים על כוח צה"ל, מנסים לרצוח ומנוטרלים. אחד מהם זז על הכביש, לבוש מעיל בחום כבד, ספק מנסה להתקרב לסכין, ספק זומם להפעיל מטען ולרצוח את חיילי הכוח והאזרחים בסביבה. לוחם ערני, שזכה לאחרונה לתעודת הצטיינות על שירותו המסור, דורך ומנטרל אותו.
האירוע מסתיים וחקירה נפתחת. במקום שתתנהל בשקט ובצורה הוגנת - פוליטיקאים פזיזים וחסרי אחריות מקלידים בנייד שלהם מילות גינוי - ועורכים משפט שדה ללוחם. מילא פוליטקאים, גם דובר צה"ל מתייצב מול המצלמה ומסתער על החייל. חלם.
ארגוני השמאל הקיצוני מלקקים את האצבעות ומנצלים את ההזדמנות להוציא את דיבת צה"ל על סמך צילום מפוקפק של איש בצלם, ערבי מחברון, שעמד שם (במקרה?) עם מצלמה מכוונת, המתין לסיטואציה, תיעד והפיץ. "זה הצבא המוסרי שלכם?" ממהרים קיצונים על אוטומט למלמל בצייצן שלהם - ומקהלת שלום עכשיו, בצלם, יש דין, שוברים שתיקה, זהבה גלאון וחבריה וכמה מאנשי העבודה - כולם מצטרפים בצביעות זועקת להכפשה, כמוצאי שלל רב.
למרבה הצער הפעם גם כמה פוליטיקאים מהמחנה הלאומי איבדו את המצפן - ובמקום להגן על החייל או לפחות לשתוק ולהמתין למימצאי החקירה - מקשקשים משהו רך וחלש כדי לרצות את שונאי ישראל, ליישר קו עם המכפישים. מה קרה לנו, תגידו?
תסתכלו על העיניים של אבא ואמא של הלוחם, דמיינו את האחים, כולם שירתו בצבא - צופים בחדשות, לא ברשת בריטית או באלג'זירה, בתקשורת הישראלית - ועדים למשפט שדה מכוער שמתחולל לבנם כבר בשעה 20:00 של אותו יום. להקה צבועה אשר נוזפת בלוחם ומבלבלת בין התוקף למתגונן, שנמצא שם בעבור כולנו. והלוחם עוד לא הספיק אפילו למסור גרסה בחקירה הצבאית, לספר על הנסיבות. טירוף מוחלט.
תחשבו על זה, בין אם אתם שמאל ובין אתם ימין - איזה מסר עובר ללוחמינו בגזרות השונות אשר עומדים שם יום ולילה מול הטרור הערבי המשתולל ורואים את הטירוף הזה? מה זה עושה למוטיביציה של הבנים והבנות, לובשי המדים, המגינים עלינו בירושלים, בתל אביב, בחברון, באריאל?
ראיתי הכול מקרוב הערב, כי לא יכולתי לשבת מנגד כשהדבר הזה מתחולל מבלי לנקוף אצבע - ואני אומר לכם, יצאנו מדעתנו: אני מניח שאף אחד לא רוצה פה חיילים מבוהלים, שחוששים לפעול בנחישות מול הסכינים, הרובים והמטענים של האויב. מצופה מהם לשמור על עצמם ולהגן על כולנו.
אז המעט שאנו חייבים להם הוא הוגנות. הם ראויים לתמיכה ואהבה, לא למשפט שדה. אני מודה לעו"ד אילן כץ שהתגייס לסייע להגנת החייל מעכשיו לעכשיו וינהל את זה כשלצידו בן מלכא. אני מחבק ומחזק את המשפחה היקרה. מבטיח לכם, רוב העם איתכם, עם הבן - ובעזרת ה' הוא יחזור אליכם הביתה במהרה.