1. למחבל שנורה למוות על ידי חייל צה"ל בחברון היה מגיע למות, על זה אין ויכוח. בסופו של דבר מחבל שמנסה לדקור חייל צריך להיות מנוטרל ברגע שבו הוא מנסה לדקור, ואם זה עולה בחייו זה לגמרי בסדר.
החייל שירה במחבל בכל מקרה איננו "רוצח", תקראו את החלק בחוק העונשין שעוסק בעבירות המתה ותיווכחו בכך בעצמכם. העובדה שהחשד נגדו מוגדר כרגע כחשד ברצח לא רלוונטית לעניין הזה.
אבל אלו אינן השאלות שצריכות לעמוד ברגע זה לדיון ציבורי, השאלה המרכזית היא אחרת.
2. רגע לפני שנעבור לשאלה המרכזית עוד הערה קטנה. אף אחד מהמשתתפים בדיון הציבורי לא יודע באמת מה קרה שם בחברון. מי שכן יודע מה קרה, באופן חלקי או מלא, לא משתתף בדיון הציבורי.
למרבה הצער גם התקשורת וגם הפוליטיקאים שמתבטאים בנושא, שוכחים להדגיש לפני העיסוק בנושא שהחייל עוד בחקירה, ושכל הדברים נאמרים מתוך נקודת המוצא שתמונת המציאות המצטיירת מהסרטון שפורסם נכונה.
אם תמונת המציאות שמצטיירת מהסרטון שגויה, וזה לא דבר שלא יכול לקרות, יש לקוות שהדבר יתברר בחקירה ולכל המאוחר בבית המשפט. לכל חשוד מגיעה ההזדמנות האמתית להוכיח את חפותו.
3. ואחרי כל אלו חשוב להגיד שגם אם המחבל הוא בן מוות, אין שום שיטה נורמלית בעולם שמתירה לאדם, ולא משנה אם הוא אזרח, חייל, או שוטר, לתפקד ברגע שנראה לו כשופט ותליין בו זמנית.
כל פקודות הפתיחה באש נוגעות לשלבים בהם האירוע מתנהל, לא לשלבים בהם האירוע בו עומד אדם או חייל מול מחבל כבר הסתיים ובאזור כבר נמצאים כל דרגי הפיקוד האפשריים.
חייל איננו שופט ואיננו תליין. מי שחושב שעונש מוות למחבלים הוא מוצדק צריך לחוקק את זה כחוק ולתת למערכת המשפט לבצע את זה. למעשה (ביו"ש) החוק קיים והשאלה אם לעשות בו שימוש היא עניין של מדיניות. בכל מקרה, אין שיטה כזו שבה מישהו מחליט פתאום שהוא שופט ותליין בהחלטה של רגע.
4. לאור כל זאת ברור שאם אנחנו רוצים שצה"ל יהיה צבא ולא כנופייה (וגם כנופייה גדולה היא בסוף כנופייה), לא יכול להיות שדבר כזה מתרחש. היום זה מחבל שדקר חייל ופצע אותו, מחר זה מישהו שלא בא בטוב לאיזה חייל ברגע מסויים. כשצבא הופך לכנופייה הסוף הוא רע.
לכן, אם אנחנו רוצים שצה"ל ישאר צבא אין מנוס מלהעניש את החייל (כמובן שכפי שכבר צויין, זה כמובן רק אחרי שיבדק שהסרטון שפורסם משקף נכונה את מה שהתרחש שם), למרות החסרונות הברורים שבהענשה כזו.
