לא מעט ביקורת סופג בשעות האחרונות יהודה גליק בעקבות הדברים אותם פרסם בסוגיית החייל היורה בחברון. גליק שהגדיר את התנהגותו של החייל כמזעזעת זוכה לביקורת חריפה מצד רבים הסבורים שהיה לו להמתין מעט לבירור נסיבות הירי בטרם יצא בהצהרתו.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם גליק על דבריו ועל הביקורת המוטחת בו. "אני לא האישו פה", הוא פותח ואומר: "האישו כאן הוא אנחנו כחברה. האם אנחנו כחברה מסוגלים לכבד דעות שונות, והאם אוטומאטית אנחנו חייבים לחשוב ולהביע דעה בהתאם לעמדה הפוליטית שלנו. שני הדברים הללו עומדים כעת במבחן".
"אף אחד לא חולק על כך שמחבל שמגיע להרוג צריך למות, וחייל שפוגש בו צריך לשאוף להגיע למגע ולהרוג, אבל תפקיד החייל הוא להילחם, ומרגע שהאירוע מסתיים זה כבר תפקידן של מערכות אחרות לבצע את האכיפה. אוי ואבוי לנו אם החייל או השוטר יחליט שתפקידו להעניש במקום להילחם ולהתגונן או לפקח על הסדר הציבורי כשמדובר בשוטר. תפקידו של החיל הוא לא לשפוט ולהוציא לפועל את גזר הדין".
ממשיך גליק ואומר: "זו דעתי. מותר לחלוק על הדעה הזו. אין לי בעיה עם מי שחושב אחרת. אתווכח איתם, אבל מה שקורה לנו כחברה, וזה נכון מימין ומשמאל, בעמוד הפייסבוק קיבלתי קללות דומות מימין ומשמאל בנוסח איחולי מוות וחבל שלא מתתי או דברים בתחום הזנות שלא זה המקום לפרטן, חבל מאוד שזה השיח שלנו וזה קורה המון, גם בפוליטיקה.
''מי שלא מסכים איתי כבר נחשב לעוכר ישראל, אפיקורס ורפורמי. אנחנו לא צריכים להיות שם. אנחנו צריכים לדעת להכיל ולהיות קשובים לדעות אחרות", אומר גליק ומביע שביעות רצון על כך שכמה וכמה אישים מובילים בימין הביעו גם הם עמדות דומות לשלו.
"מאוד צרם לי שהפכו את החייל לאויב האומה, לרוצח והובילו אותו באזיקים. מי שלא יודע להבדיל בין החייל הזה לרוצח הוא עיוור ומעוות מוסרית. מי שמנצל את האירוע כדי לטעון שצה"ל לא צריך להיות ביהודה ושומרון הוא מעוות מוסרית. אבל מצד שני גם מי שחושב שמגיע לו צל"ש והוא גיבור לאומי גם לו יש עיוות.
''לכן אני חושב שהחייל לא צריך לצפות לצל"ש ולא להגדרתו כגיבור לאומי, וגם לא לטעון שחשב שיש מטען אלא להגיד טעיתי ופעלתי לא לפי הנהלים שעל פיהם התחנכתי. מגיע לו עונש לא כמו של הורג ורוצח אלא כמו של מי שעשה טעות ולא פעל לפי הכללי באופן מאוד חמור. כשהורגים מישהו צריך לדעת שעושים את זה כשצריך ולא לעשות את זה כשלא צריך".
על הובלתו של החייל באזיקים מדגיש יהודה גליק ואומר כי "אף אחד לא חושב שמדובר בחייל מסוכן לציבור. לא מדובר בחייל שמסתובב עם נשק ויורה לכל עבר. הייתה לו טעות בשיקול דעת ובטעות כזו מזמנים אותך לבית משפט ולא משפילים אותך, לא מגדירים אותך כרוצח ולא כאויב העם. בעיני זה מזעזע לירות במישהו בראש עשר דקות אחרי שהוא עושה פיגוע. זה מזעזע אותי ומי שלא מזדעזע צריך לחדד את החושים שלו. אני לא אוהב אנשים שצוהלים כשהם רואים מוות. לא על זה התחנכתי".
בעקבות הדברים נשאל גליק אם לא מיהר להוציא את הצהרתו לאור ולהגדיר את מעשיו של החייל כמזעזעים עוד בטרם התבררו הדברים בבית המשפט הצבאי, ואולי נכון היה להמתין מעט. גליק משיב ואומר: "ראשית, הביטוי 'מזעזע' מגיע מתחום הרגשות. כשראיתי זאת הזדעזעתי. מצד שני, אני אומר שאם אנחנו לא ניקח כאן עמדה מוסרית מובהקת אלה שמחפשים אותנו בפינה, האויבים שלנו וגם האויבים מבפנים כמו 'בצלם' ו'שוברים שתיקה' שרוצים לנפנף באירוע כדי להוציא אותנו מפה, ולכן אנחנו מחויבים לומר שהמחבל הוא בן מוות והחייל לא בסדר וזה לא משפיע על כלל צה"ל.
''את זה כתבתי. אני לא מצטרף למקהלה של המבקשים לנצל את ההזדמנות הזו ולרקוד על הדם של צה"ל ורוצים להוציא אותנו מיהודה ושומרון, אבל צריכים כחברה להקפיד על כללים מוסריים במיוחד כשבאים לשפוך דם, ולשקול שיקול דעת".
לטעמו של גליק היה צורך להוציא לאור את הצהרתו ומשמעויותיה על מנת שלא להותיר את הבמה לאנשי השמאל המבקשים לקעקע את ההתיישבות ואת הפעילות הצה"לית ביהודה ושומרון בשמו של אירוע הירי הזה. "אמרתי את הדברים מתוך אהבה גדולה לצה"ל ולחיילים. אני חוזר שוב, הבחור הזה לא רוצח ולא אויב העם. לא צריך היה להשפיל אותו. הוא טעה בשיקול דעת ועל זה משלמים מחיר אבל בפרופורציות הללו".
עם זאת בסופם של הדברים מוסיף גליק ואומר: "אם יתברר שטעיתי והחייל צדק אהיה הראשון לחבק אותו ולומר שטעיתי. אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומה שראיתי היה מזעזע בעיני ואני סבור שאנחנו כציבור המתיישבים חייבים לעמוד על ערכי מוסר גם בעידן הנוכחי".