ליאון וונקום התייצב אתמול (שלישי) בפני הוועדה לביקורת המדינה וסיפר בכאב כיצד נדחה על ידי ועדת החריגים של מערך הגיור בטענה שהוא עובד זר.
נציין כי ראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ סיפר בוועדה כי מחצית הפונים שנדחו על הסף מלעבור גיור ע"י ועדת החריגים, מבלי שתינתן להם הזכות להשמיע את סיפורם, הינם "עובדים זרים, פלסטינים ומסתננים".
"שמי ליאון וונקום, אני מהמבורג בגרמניה, ולאחר שסיימתי תואר שני בכלכלה עליתי לישראל בספטמבר האחרון. גדלתי בקהילה יהודית אורתודוקסית בהמבורג עם אבא יהודי ואמא לא יהודייה. לכן החלטתי לעלות לישראל בכדי לעבור גיור אורתודוקסי", סיפר ליאון לחברי הוועדה.
"העובדה שאבי יהודי נתמכת על ידי רבה של המבורג, הרב שלמה ביסטריצקי, ועל ידי הסוכנות היהודית. לאחר שקיבלתי חותמת בוויזה שלי ממשרד הפנים בת"א שאני זכאי לעלייה, נדחיתי על ידי ועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי בגלל שאני שוהה בארץ לעת עתה מתוקף ויזת עבודה מבלי הסבר נוסף".
ליאון הוסיף כי, כמו רבים אחרים כמותו, הסיבה שהוא שוהה בארץ מתוקף ויזת עבודה אף שהוא אינו עובד בישראל היא משום שהוא כבר איננו סטודנט, מה שלא מאפשר לו להוציא ויזת לימודים ומשום שוויזת תייר מאפשרת שהייה בישראל אך ורק למשך שלושה חודשים.
כמו רבים אחרים כמוהו, ליאון ממתין עם הוצאת האזרחות בישראל כזכאי חוק השבות עד להסדרת ענייניו בארץ מוצאו גרמניה.
"גיור אורתודוקסי זה משהו שאני רוצה לעשות כל חיי, זה משהו שאני מוכן להתחייב לו עם זמני, ליבי ומוחי, אבל ההחלטה של ועדת החריגים מותירה אותי במצב לא ברור (...) בכדי לשפר את המצב עבורי ועבור אנשים נוספים שייתקלו במצב הזה בעתיד חשבתי שיהיה נכון לספר לכם על החוויה שלי.
''אני חולק את אותו החלום עם כל הנוכחים כאן, והוא להמשיך בבניין הבית היהודי עבור כל הנשמות היהודיות. בעיות מיותרות כמו זו שאני חוויתי מוציאות את השמחה מהיהדות ואת ההנאה מלימודה. תודה על זמנכם", סיכם ליאון את עדותו בוועדה.
בעקבות עדותו של ליאון, הבהיר בוועדה הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', כי כיום גם זכאי עלייה ששוהים בישראל בטרם השלימו את הליך העלייה שלהם מתוקף ויזת עבודה נדחים באמצעות תנאי הסף של ועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי בטענה שהם עובדים זרים.
הדיון אתמול בוועדה לביקורת המדינה התקיים על רקע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 בו נמתחה ביקורת קשה על ועדת החריגים במערך הגיור הממלכתי על חוסר שקיפות בדיונים, קריטריונים ואמות מידה לא ברורים לקבלת ההחלטות ואי קיומה של ערכאת ערעור על החלטותיה.
כמו כן, דו"ח מבקר המדינה ביקר את העובדה שבראשה יושב נציג הרב הראשי לישראל ולא פקיד בדרגה של שופט, כמתבקש בוועדה שעוסקת בנושאים רגישים.