שופט בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ד"ר טל גולן, קבע כי עובד שפוטר לאחר כ-30 שנות עבודה, יפוצה בכ- 200 אלף ש"ח, בין היתר בגין הפליה בפיטוריו מחמת גילו.
העובד, סלמאן יאסין, עבד במחצבות כפר גלעדי במשך כ- 30 שנה. לטענתו, פוטר מעבודתו באופן פתאומי בישיבת שימוע שנערכה לו, כאשר בפתח הישיבה נמסר לו באופן חד צדדי שהוחלט לפטרו, ולאחר מכן קיבל מכתב פיטורים.
בתביעתו לבית הדין ציין יאסין כי לא נערך לו שימוע כדין וכי אם אכן מדובר ב"פיטורי צמצום", הרי שהיה על החברה לשקול פיטוריהם של יתר העובדים במחלקה, שהנם צעירים בממוצע ממנו בכעשר שנים. לטענתו, עובדים אחרים במחלקה לא פוטרו בשל קרבתם למנהלים.
לאור טענותיו תבע יאסין פיצויי פיטורין, פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין נזק ממוני ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
החברה טענה מנגד כי ניסתה לשבץ את העובד בתפקיד חלופי, אולם לאור כישלון ניסיון זה, לא נותר מנוס אלא לפטר את העובד.
השופט קיבל ברובה את תביעת העובד ופסק לו פיצוי בגובה של כ-200 אלף ש"ח, 10,000 ש"ח בגין הלנת פיצויי פיטורים, 78,816 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, 50,000 ש"ח בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (נזק ממוני) ו-40,000 ש"ח בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (נזק לא ממוני).
בפסק הדין נכתב בין היתר, "לא נסתרה טענת התובע ולפיה הנתבעת נהגה כלפיו שלא כדין בעת שפיטרה אותו, ותוך כדי שהוא מופלה בשל גילו".
"בקביעת סכום הפיצויים בעניין זה אנו מתחשבים במדיניות השיפוטית הראויה, האמורה לתת ביטוי לתחושת אי-הצדק שנגרמה לתובע ובהתייחס למקרה שבו הוכחה אפליה אסורה מחמת גיל. נדגיש בהקשר זה שוב את העובדה שהתובע היה עובד בעל וותק רב-שנים בנתבעת – כמעט 30 במספר, ואנו אף יוצאים מתוך נקודת הנחה כי עבודתו היתה מסורה וראויה (כאמור, לא הובאו כל ראיות אחרות ביחס לכך על ידי הנתבעת)", הוסיף בית הדין.