לפעמים סיפור אחד קטן מספק הזדמנות להיחשף וללמוד על תהליכים ומצבים שאינם קשורים אליו באופן ישיר.
כזו היא פרשיית החייל שחיסל את המחבל בחברון לפני כשבוע.
אם נבחן בצורה השוואתית ומהותית את האירוע, ברור כשמש שמה שקרה שם לא מספיק משמעותי כדי לזכות בתגובת ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל בתוך שעות.
אבל באופן די נדיר, מאפייני האירוע הזה הצליחו להטעות את כל בכירי מערכת הביטחון ולגרום להם לתגובה אינסטינקטיבית שמבלי משים חשפה את מערומיה של התפיסה הביטחונית שהם מנהיגים כאן בשנים האחרונות.
איך הם מצליחים לכסות על התפיסה הבטחונית כל כך טוב?
הדבר הראשון הוא המונופול הטוטאלי על ההבנה הביטחונית.
תשאלו את עצמיכם, מתי בשנים האחרונות נחשפתם לדיעה שונה בין אלוף פיקוד, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש הממשלה? לכאורה דבר מאוד הגיוני, מציאות ביטחונית באמת מורכבת עם הרבה שיקולים לכל כיוון. אין הכוונה לויכוחים וחוסר ציות, אלא גיוון בדרך, בגישה, במשהו...
אבל לא! יש תפיסה אחת. יש דעה אחת. עד לרמת הניסוח, באחידות מטרידה בין ראש הממשלה ושר הביטחון, ובאופן עקבי עוד מימי הרמטכ"ל הקודם- גם בכירי הצבא מתואמים ומיושרים ללא רבב.
תשאלו את עצמיכם מתי בפעם האחרונה, טענה של שר או ח"כ או בכיר בטחוני לשעבר, נענתה בצורה רצינית ועניינית? שהרי גם ב"צוק איתן" וגם בחצי השנה האחרונה, התפיסה הביטחונית הנבחרת לא ממש הצליחה להכריע את המערכה, ואך מתבקש שתעלינה תהיות ושאלות מקצועיות על הנושא!
אבל לא! גם בתוככי הקבינט, גם בכנסת וגם בתקשורת, אנחנו שומעים רק תגובות מזלזלות ולא ענייניות- באחד הם מטיחים שהוא לא מבין בביטחון, השני מואשם בריצה לתקשורת במקום לדון בצורה בוגרת, השלישי כבר לא במערכת ולא מכיר את השיקולים ועוד ועוד.
ונניח שהם צודקים, אולי לפחות נקבל תשובות רציניות ומקצועיות למה שנשאל? הצחקתם אותם. עזבו את זה לאנשים שמבינים.
והנה בא סיפור החייל היורה ודרך חוסר הפרופורציה שבין האירוע לתגובות נחשפנו לזהות המוחלטת בצמרת הביטחונית- ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל בחרו באופן אחיד- גם להגיב על אירוע שולי, גם לעשות זאת בתזמון מוקדם, וגם עם מסרים זהים!
מכאן אנחנו מתחברים למרכיב השני בשיטת המריחה של כולנו- עמימות מוחלטת בנוגע לביטחון.
אחד המרכיבים הכי מזוהים עם מערכת הביטחון שלנו היא העמימות. כוחותינו הסמויים והמיוחדים פועלים בכל רחבי המזרח התיכון, מפציצים, מחסלים ומצלמים היכן ומתי שהם רוצים, והכל לפי מקורות זרים. רוה"מ ושר הביטחון ראו כי טוב והרחיבו את השיטה גם למרכיבי הביטחון השוטפים.
אם לא מוגדרת תפיסת הביטחון- קשה מאוד למצוא בה בעיות. אם לא מוגדר מה רוצים להשיג אז לא ניתן לומר שנכשלנו. גאוני!
והנה בא סיפור החייל היורה וחשף לנו טפח מהתפיסה הביטחונית שהם כה מנסים להסתיר! תגובה כל כך מיידית ומשמעותית לאירוע בהיקף כזה נראית הרבה יותר היסטרית מאשר ערכית.
לפתע מסתבר שחיילי צה"ל חשובים להם והכל אבל לא כשזה עלול לעורר מהומה, ומחבלים זה בעיקרון לא טוב אבל בסיטואציות מסויימות שיכולות לעשות בלאגן- אז פתאום אפשר להסתכל עליהם גם אחרת.
ולפתע העמימות הביטחונית שבד"כ נתפסת כעוצמה שקטה, מתחילה להישמע יותר כמו גמגום והססנות, לפתע ההצהרות על בתים שייהרסו ולא מתממשות, וההבטחות על סגירת רשתות תקשורת מסיתות שלא מתקדמות לשום מקום- מתחילות להסתדר כדפוס פעולה מכוון ולא אוסף אקראי.
לפתע הסיסמאות על הכלה ומגמות ירידה מתחילים להישמע יותר כמו הימנעות מפעולה ולא כמו מדיניות מחושבת.
אז מה יש במעשה של החייל הזה שהקפיץ את כל הבכירים הללו עד כדי שהואשם ברצח?
הוא איים על המרקם העדין של בועת ההכלה. בעמל רב נבנתה כאן בחצי השנה האחרונה מציאות יציבה. בה פעם בכמה ימים יש רצח או נסיון רצח של יהודים בגלל שהם יהודים.
הצליחו לשכנע אותנו שזה גזירה משמים ואין מה לעשות. נכנסנו לתודעה שאנחנו חלק משרשרת של דורות שהגויים עשו בהם פוגרומים ועלינו להפגין עמידות ולנשוך את השפתיים.
הסבירו לנו שבעצם המצב מצויין! שהרי כל האוכלוסייה הפלסטינית לא נכנסה למעגל הטרור! רק היחידים או הזוגות או יותר מזה. ושאנחנו ברי מזל שזה רק סכינים ולא מטעני חבלה באוטובוסים!
כשפיגוע מסויים היה קשה במיוחד, מיד פיזרו לנו אבקת הריסת בתים וגירוש משפחות להרגיע את הכאב, ולאחר כמה ימים ללא שקרה עם זה משהו- נרגענו.
מעל פני השטח נראה שהעם השתכנע שלא כואב לו והלך לישון יפה. תאוריית מינימום המעש שפעלה היטב בצוק איתן הולכת להצליח גם הפעם!
ואז בא החייל הזה! ומפעיל כוח יותר מהמינימום המינימלי הנדרש לנטרול סכנה! התנהגות כזו יכולה לפוצץ את הבועה שהכל בסדר, יכולה להתיר את הרסן של חיילי, שוטרי ואזרחי המדינה שיתחילו להפנים שהם הופקרו לגורלם ע"י הנהגה בטחונית שמעדיפה כבר 6 חודשים לא להסתבך בצעדים אקטיביים ורוחביים ובעצם מחליטה להתמודד עם טרור היחידים באמצעות הגנה של יחידים. אותו אחד או אחת שייתקלו במחבל ואלו שיהיו בסביבה- הם האחראים לפתרון הבעיה.
לפחות את החייל עוד יכול בית המשפט לשחרר... לנו נותרו עוד כמה שנים.