במושב "תקשורת ומשפט" בכנס לשכת עורכי הדין באילת דנו המשתתפים על הקשר ההדוק בין תקשורת למשפט בעידן המודרני.
נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, השופטת הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, התייחסה למציאות בנושא זה, "יש כאן משוואה: התקשורת, הציבור, המתדיינים והשופט. בעולם אופטימלי היינו רוצים איזון אבל לצערנו הוא מופר".
גרסטל ציינה כי לא ניתן לצפות לסיקור אובייקטיבי. "מלכתחילה כאשר הסיקור התקשורתי נעשה דרך עיניו של עיתונאי אז הוא סובייקטיבי. אין מה לעשות. המצב הוא שמי שמסקר הוא סובייקטיבי ולא מתוך רוע. מי שמסר מסקר מתוך נקודת המבט שלו. גם לקרוא את הראיות זה אנושי".
גרסטל התייחסה לדברים שאמרה לסטודנטים בנושא משפט זדורוב והבהירה את הדברים שצוטטו בשמה, "נתתי הרצאה לסטודנטים באוניברסיטה וניסיתי להעביר מסר שבתור סטודנטים למשפטים שלא יקפצו למסקנות לפני הכרת העובדות. זה אחד החטאים שלנו שאנחנו רצים למסקנות מבלי להכיר את כל העובדות על בסיס מצב נתונים חלקי. מאוד קל למתוח ביקורת על בית המשפט כשאנחנו נטולי אחריות ומידע. אני לא שייכת לאלו שיודעים אם זדורוב אשם או זכאי אבל בעיניי האיש אשם כל זמן שבית המשפט קבע שהוא אשם".
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ציין כי בעידן הנוכחי הרגולציה על כלי התקשורת איבדה הרבה מכוחה, "הבעיה שמטרידה אותנו היא שבעבר היה כוח לעשות רגולציה על ערוצים. פתאום מגיע שחקן חדש למשחק, קוראים לו אינטרנט. אנחנו רק עושים רגולציה שתבטיח שלא תהיה אנרכיה. אין סיבה בעולם שלממשלה תהיה שליטה או מעורבות בתכני החדשות".
פילבר תקף את כלי התקשורת שמתנגדים לפתיחת השוק לתחרות, "יש בעיה - במשך שנים אמרה התקשורת שהממשלה מתערבת - אנחנו הולכים להתערב ולשבור מונופול ויש כאלו שזועקים ששוק התקשורת יתמוטט".
השופטת גרסטל נשאלה על הקמפיין שמנהלת הפרקליטות נגדה והשיבה, "אין לי תשובה לעניין הזה. הפרקליטות מתנגדת מטעמים שונים. אני בחרתי במשך שנתיים לא להגיב תקשורתית כי אני חושבת שאני לא חלק מהמאבק הזה. אני לא יזמתי את הגוף הזה, אני נקראתי למלא שליחות וככה אני רואה את זה. אני לא נאבקת בפרקליטות. אני בהחלט חושבת שביקורת לא מזיקה לאף גוף. כגודל הסמכות כך גודל העין המפקחת. אני כאן כדי לעשות ביקורת בונה".
לדבריה, "יש חשיבות מאוד גדולה לביקורת. החשיבות שלנו היא לבנות את האמון מבפנים ואמון הציבור. אם תהיה קבלת הביקורת ותיקון הליקויים כולנו נצא נשכרים וזה לא ססמאות. למרות שיש מתנגדים בצורה נחרצת אנחנו לא נגררים לזה. ביקורת לא משרתת גורמים שליליים. ברגע שתהיה הפנמה של זה כולנו נצא נשכרים".
גרסטל נשאלה שוב האם זה לגיטימי שששי ניצן מנהל את המאבק באמצעות התקשורת, והשיבה, "אני לא מתכוונת למתוח ביקורת על הדברים שנאמרים. גזרתי על עצמי גישה ממלכתית. אני לא אחראית על הצד השני".
ח"כ עאידה תומא סולימן טענה כנגד העיתונאים שהשתתפו בדיון כי במקרים רבים התקשורת בגדה בתפקיד שלה, "התקשורת צריכה לאתגר את השיח הציבורי ואתם לא תמיד עושים את זה. אתם בוגדים במטרה הזו".
עיתונאי ערוץ 7, חזקי עזרא, טען בדיון כי התקשורת משפיעה על השופטים וכי שופטים מושפעים במידה רבה מאוד מהאווירה הציבורית שיוצרת התקשורת. עם זאת טען עזרא כי מערכת המשפט צריכה להפסיק לפחד מחשיפה תקשורתית. "כמו שאין מקום היום לצנזורה בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות כך על בתי המשפט לפעול בשקיפות לרבות אפשרות של הקלטה מתוך הדיונים".
בתגובה לדברים שנאמרו בפאנל אמרה הפרקליטה ענבל ברסאנו מפרקליטות מחוז דרום פלילי, "על התקשורת להציג עובדות. זה מה שאנחנו מבקשים שוב ושוב. הנציבה טוענת שאנחנו לא מוכנים לקבל ביקורת אבל זה לא נכון כי אנחנו מוכנים לקבל ביקורת מערכתית במתווה שמתחשב במכלול הנתונים והעובדות. כבר נקבע שהמתווה בו פועלת הנציבה הוא לא נכון, כפי שעולה מדוח גולדברג. על הציבור לקבל נתונים מדוייקים אבל אנחנו רואים שהתקשורת שוב ושוב אינה מציגה עובדות נכונות וגורמת לציבור להגיע למסקנות על בסיס עובדתי שגוי וזה מה שפוגע באמון הציבור בפרקליטות".