'ישמח מלך'
שלמה כ"ץ
בהנחה שאתם נערכים לפסח בימים אלה, ואולי אפילו ברגע זה אתה משתמשים בשורות אלו להברקת החלונות, עם איזה סוג מוזיקה אתם מנקים?
חלק גדול מהאנשים, למעט אבלים, אנשים שאינם אוהבים מוזיקה או פולניות שחייבות לשמור על דממה כדי להתרכז במלאכת הקודש, אוהבים לשמוע שירים תוך כדי העבודה.
מה לשים ברקע? מצד אחד כדאי לשים משהו שמח, שעושה מצב רוח טוב ומכניס לקצב.
מצד שני, לפעמים לא כדאי לשים מוזיקה רועשת מדי, שיהיה אפשר גם לדבר תוך כדי העבודה. ואולי בכלל השיקול החשוב ביותר הוא שהשירים יהיו נוחים לזמזום – כאלה שגם אחרי שלא תשמע כלום בגלל הכיור או שואב האבק, או מפני שתנקה את הטייפ, המערכת או המחשב, הם ימשיכו להתנגן לך בפה ולעשות נעים.
כמובן, כל הדיון הזה אינו תאורטי, אלא מוביל לאלבום 'ישמח מלך' של שלמה כ"ץ. מהזמרים הבולטים בשוק המוזיקה היהודית המקורית, ובעיקר באגף תלמידיו וממשיכי דרכו של ר' שלמה קרליבך ז"ל. הפעם האלבום אינו משתייך למה שהפך למפעל חייו של כ"ץ – פרסום שירים גנוזים של הרב קרליבך – אלא כולל שירים מקוריים וחדשים. הלחנים של כ"ץ עצמו, ובשירים אחדים הוא אף כתב את המילים. באחד השירים – עוד לחן לפיוט "צמאה נפשי", שאיכשהו מצליח למשוך אליו את הלחנים הטובים ביותר – כ"ץ מארח את יונתן רזאל. אחרי כמה זמרים שביצע איתם דואטים לאחרונה (ברוך לוין, יצחק מאיר ועוד), רזאל מפתח קצב התארחויות שלא היה מבייש את אליהו הנביא בליל הסדר.
כמו באלבומים הקודמים, הסגנון של כ"ץ שמח ושקט, ניגונים שבגדול אפשר לקפוץ ולרקוד איתם, אבל כ"ץ מעדיף לשיר ולנגן אותם בנחת ובעדינות. מוזיקת קאנטרי רגועה עם נגיעות חסידיות. בנוסף לכך, רובם ככולם של השירים באלבום קליטים, יכולים בקלות להתנגן בפה, נוחים לזמזום, ומחזיקים גם בלי ההקלטה שלהם. כמו שניגון חסידי אמיתי, ובעיקר קרליבכי, אמור להיות. שווה לשמוע, לקראת חג הפסח, במהלכו וגם אחריו.