דו"ח אחרי דו"ח, שנה אחרי שנה, הולכת ומתחוורת במלוא עוזה בעייתו הנוכחית של המשק הישראלי.
במשך שנים ארוכות סבלה ישראל משיעורי תעסוקה נמוכים, ואלו היו כאבן ריחיים על צווארו של התוצר בישראל. אולם במהלך העשור האחרון ביצעה ישראל זינוק בשיעור התעסוקה, אשר עומד היום קרוב מאוד לממוצע במדינות המפותחות. למרות זאת, התוצר לנפש בישראל מסרב להתקרב אפילו לממוצע במדינות OECD, המדינות המפותחות.
אז למה זה קורה לנו? הסיבה העיקרית למצב היא פריון עבודה נמוך. העובדים הישראלים מייצרים פחות מדי. יש בישראל יותר מדי עובדים בעבודות שערכן הכלכלי למשק נמוך, ופחות מדי עובדים בעבודות שערכן הכלכלי למשק גבוה. במידה רבה דווקא העלייה בשיעור התעסוקה בעשור האחרון פגעה בפריון הממוצע לעובד. הסיבה לכך היא שמרבית המצטרפים לשוק העבודה לא הצטרפו אליו כמהנדסי אלקטרוניקה או כמתכנתים. מרבית העובדים החדשים מועסקים בעבודות שמתאימות לבעלי השכלה נמוכה, וממילא תרומתם לתוצר נמוכה גם היא.
כדי להעלות את פריון העבודה, חייבים להתבצע בישראל שני מאמצים עיקריים. אחד מהם מתבצע באופן חלקי, אך בשני ישנה דווקא נסיגה משמעותית. המאמץ הראשון צריך להיעשות בתחום ההשכלה. אין מנוס מיצירת אקלים ציבורי שמכוון להשכלה עתירת מדע וטכנולוגיה. ככל שיהיו בישראל יותר מהנדסים, היא תצמח מהר יותר. לכן חשובה כל כך התוכנית שר החינוך להגברת לימודי המתמטיקה, שהם הבסיס להשכלה גבוהה מדעית וטכנולוגית. עם זאת, לא נעשה בתחום הזה מספיק כדי לסחוף אליו גם את האוכלוסיות החדשות שמצטרפות לשוק העבודה, קרי חרדים וערבים.
המאמץ השני צריך להיעשות בתחום משיכת ההשקעות הזרות בתעשייה עתירת הידע, ועידוד הפיכת תעשיות מסורתיות לתעשיות עתירות ידע. בתחום הזה ישראל דווקא נסוגה לאחור. היא יוצרת לעצמה תדמית של מדינה עתירת רגולציה ורעה למשקיעים זרים. בין היתר מסייעים לכך צעדים כמו פסיקת בג"ץ בסוגיית מתווה הגז, וחקיקת הגבלת שכר הבכירים. בנוסף לכך נעצר בישראל כמעט לחלוטין תהליך פתיחת המשק לתחרות מבחוץ, שהוא הזרז הטוב ביותר לסגירת תעשיות מסורתיות ופתיחה של תעשיות עתירות ידע. הנסיגה הזאת היא כיום הסכנה הגדולה ביותר למשק הישראלי.
הצרות של 'מחיר למשתכן'
הבשורה המרכזית שהביא עמו שר האוצר משה כחלון לשוק הנדל"ן היא מכרזי 'מחיר למשתכן'. מדובר בשיטה שבה המדינה מורידה לאפס את רווחיה על הקרקע שהיא מוציאה למכרז. התחרות בין הקבלנים היא על המחיר שיציעו ללקוחות, כאשר הקבלן שמתחייב על המחיר הנמוך ביותר זוכה. מאחר שמספר הדירות המשווקות בשיטה זו מוגבל, רק זכאים - כלומר מי שעומד בקריטריונים בסיסיים כדוגמת נישואין, גיל, אי החזקת דירה בעבר ועוד - יכולים לרכוש דירות בפרויקטים הללו. אם נרשמו יותר מדי זכאים, נערכת ביניהם הגרלה והזוכים בה רשאים לרכוש את הדירות.
בניגוד לתוכנית מע"מ אפס הגרנדיוזית של לפיד, שמצד אחד לא הצליחה להפוך למעשית ומצד שני תקעה את כל שוק הנדל"ן במשך יותר משנה, תוכנית מחיר למשתכן דווקא יצאה לדרך. הסיבה לכך היא בין היתר שהתוכנית לא הצריכה חקיקה, ולכן אפשר היה לבצע אותה יותר בקלות, במיוחד לאור העובדה שמפלגת 'כולנו' ריכזה בידיה את כל הסמכויות הנחוצות. הדירות הראשונות במכרזים הללו כבר התחילו להיות משווקות, ובתוך כמה חודשים ישווקו אלפי דירות שכאלו.
לכאורה הכול נפלא. אולם גם בנק ישראל וגם מבקר המדינה מסרבים משום מה להתלהב. בכנס שנערך במרכז האקדמי לב מתח המבקר, יוסף שפירא, ביקורת על ביצועה של התוכנית, ובין היתר על ההיקפים הנמוכים והפריסה הלא מספקת. "היות וההיצע שפורסם עד כה נמוך יחסית, מספר המתמודדים על כל יחידת דיור הוא גבוה ביותר", ציין שפירא. "נוכח התפוקות הנמוכות יחסית עד כה של המסלול ונוכח העובדה שמרבית יחידות הדיור משווקות מחוץ לאזורי הביקוש המרכזיים - הרי שלצערנו לא ניתן לזהות ירידה במחירי הדיור בזכות הפעלת המסלול המעודכן".
בבנק ישראל הדגישו את העובדה שהתוכנית נותנת מענה רק באזורים מסוימים עקב המגבלות שנקבעו בה. על פי התוכנית, באזורים שמחירי הדירות בהם גבוהים מסף מסוים לא ייערכו מכרזים במסגרת מחיר למשתכן. זאת ועוד, כדי לממש את התוכנית יש לקבל את הסכמת הרשויות המקומיות, ובמקומות שבהם הן מתנגדות ייערכו מכרזי קרקע רגילים למרבה במחיר. "מגבלות אלו פירושן שמכרזי 'מחיר למשתכן' כמעט לא יוכלו להשפיע ישירות על המחירים באזורים של ביקוש גבוה, כדוגמת תל אביב וירושלים", נאמר בדו"ח בנק ישראל שפורסם השבוע.
הדו"ח מעלה גם חשש מכך שמכרזי מחיר למשתכן יגרמו דווקא לעלייה במחיר הדירות, עקב הגדלה של הביקושים. מחברי הדו"ח מציינים כי התוכנית אינה מגדילה את היצע הדירות, אלא רק משנה את שיטת השיווק של קרקעות המדינה המתוכננות. חישוב גס מראה כי מתוך כ‑100 אלף עסקאות שנתיות בדירות, רק כ‑15 אחוזים יוכלו להתבצע במסגרת מחיר למשתכן. היקף זה נמוך מפוטנציאל העסקאות של הזכאים – רוכשי דירה לראשונה – שבשנים האחרונות מבצעים כ‑40 אחוזים ממספר העסקאות השנתי. יתר על כן, הביקוש עלול לגדול כי גם מי שלא תכננו לרכוש דירה, יבקשו להצטרף לתוכנית כדי ליהנות מההטבה הגלומה בה, בפרט משום שהיא מוגבלת עד שנת 2017. בבנק חוששים שמכיוון שהתוכנית כמעט אינה מגדילה את ההיצע, ומכיוון שהמצטרפים החדשים לשוק יזכו בחלק מהדירות, התוכנית עלולה להפעיל על המחירים הבלתי מסובסדים לחץ כלפי מעלה, שכן ההיצע לשוק החופשי יקטן.
חשש נוסף שמעלים בבנק הוא מכך שרוב הזוכים במכרזי הבנייה הם קבלני ביצוע קטנים. אמנם קבלנים אלו אינם צריכים לבצע שיווק, מאחר שהמדינה מכתיבה להם את זהות הרוכשים, אולם החשש הוא כי המחירים שהציעו בעייתיים וכי תמחור הסיכונים בפרויקטים הללו לוקה בחסר. אם החשש של בנק ישראל יתאמת, עלול להיווצר מצב שיותר מדי פרויקטים של מחיר למשתכן ייתקעו בדרך ולא יצליחו להגיע לקו הגמר, מה שיפחית עוד יותר את האפקטיביות של התוכנית.