תנועת 'רגבים' חשפה אתמול (רביעי) במהלך דיון שהתקיים בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני יהודה ושומרון נתונים מדאיגים, לפיהם בימים אלו מוקמת עיר ערבית חדשה בספר המדבר.
על פי הנתונים שהוצגו, מוקמת העיר החדשה בתוך תחומי שטח אש 917 שבדרום הר חברון.
המנהל האזרחי: הוצאנו צווים
הבנייה המואצת המתקיימת בימים אלו באזור מתפרשת על פני שטח כולל של עשרת אלפים דונם, וכוללת מאות בתי מגורים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים. את הפיתוח הבלתי חוקי של תשתיות הדרכים והחשמל המתפרשות על פני עשרות קילומטרים, מממנים גורמים זרים, בהם האיחוד האירופי, איחוד האמירויות ואבו דאבי.
בשנות ה-80 גרו בשטח האש 917 מספר מצומצם של משפחות בדואיות במבנים ארעיים. במהלך הדיון בוועדה טענו אנשי המנהל האזרחי כי מדובר ב"מקבץ מבנים" הכולל שלושה מתחמים שהוכנו ברשויות התכנון של המנהל האזרחי במחצית שנות ה‑80. "המתחמים הללו נועדו לתת מענה לאוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום מזה עשרות שנים. הבנייה ברובה מתרכזת בתחום המתחמים לאורך 30 השנים האחרונות. אירעו מספר מקרים אשר חרגו מהסיכומים, וכנגדם הוצאו כלל הצווים הנדרשים וננקטו פעולות הריסה והחרמה".
בתנועת 'רגבים' דחו את ההסברים שנתנו אנשי המנהל, וציינו כי פרט לעובדה התמוהה שהבנייה במתחמים אלו זכתה להעלמת עין למרות חסרונן של תוכניות מתאר והיתרי בנייה כנדרש בחוק, הרי שמאז הלכה הבנייה במקום והתרחבה, ובקצב הנוכחי יושלם רצף טריטוריאלי של עיר בהיקף כולל של 10,000 דונמים.
"מתחת לרדאר הציבורי של כלל תושבי מדינת ישראל, המנהל האזרחי נותן פרס לפורעי החוק הפלשתינים, ומאשר להם בקריצת עין בנייה פרועה ובלתי חוקית של עיר ענקית, שאיננה עומדת באף קריטריון תכנוני וחוקי", אומר עובד ארד, מנהל מחלקת השטח בתנועת 'רגבים'. "מדובר בשערורייה הדורשת כי גורמי הביקורת הרשמיים במדינת ישראל יבצעו בדק בית עמוק בנידון. בכל מקרה, יש לעצור לאלתר את צמיחת העיר הפיראטית, וליישם מדיניות של אכיפת חוקי התכנון והבנייה כפי שנדרש בכל מקום אחר".
"לא מדובר בסגירת מרפסת"
בדיון בוועדה עלה גם נושא האכיפה הכוללת על בנייה פלשתינית בלתי חוקית בשטחי C, וכן נושא מעורבות האיחוד האירופי בבנייה. בפתח הדיון הזכיר יו"ר ועדת המשנה, ח"כ מוטי יוגב, את דו"ח מבקר המדינה בנושא: "דו"ח מבקר המדינה בנושא מראה כי יש פי שלושה בנייה פלשתינית בלתי חוקית מאשר יהודית, אבל ההריסות אינן באותן כמויות, וכל זאת כשמדובר רק על מבנים שהוצאו להם צווים, שזה רק כ‑10 אחוזים מכלל הבנייה הבלתי חוקית".
האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הגיב לטענות ואמר: "תפקיד המנהל האזרחי הוא לאכוף את חוקי המקרקעין באופן שוויוני ככל הניתן. הנתונים והעובדות הם שבמחוז יו"ש האכיפה עולה במאות אחוזים אל מול כל מחוזות הארץ. לצערי הרב, בוועדות האחרונות הוצגו נתונים חלקיים ומגמתיים, ונטען כנגד עובדי המנהל האזרחי כאילו יש להם אג'נדה ונטייה לאכוף יותר כלפי ישראלים, או שאינם מבצעים את עבודתם באופן מספק".
"עברתי על כל איתור וכל הריסה בשנתיים האחרונות, ואני אומר באחריות מלאה כי כל בנייה בלתי חוקית מקבלת צו וכי אנו מבצעים את ההריסות באופן שוויוני מבחינת היחס באחוזים, והיות שיש יותר בנייה בלתי חוקית אצל הפלשתינים, יש גם יותר הריסה. כן יודגש כי רוב האכיפה על מקרקעין פלשתיני היא כנגד בנייה ללא היתר באדמות פרטיות פלשתיניות", ציין מרדכי.
למעורבות האיחוד האירופי בבנייה הבלתי חוקית התייחסה בדיון אביבית בר-אילן, מנהלת מחלקת ארגונים אירופיים במשרד החוץ: "הסוגיה עומדת על סדר היום המדיני שלנו מול האיחוד האירופי בשנתיים האחרונות באופן שוטף. עמדתנו המוצגת להם היא שכל בנייה שלא נעשית בתיאום היא בלתי חוקית ודינה להיהרס. איננו מקבלים את פרשנותם שמדובר בסיוע הומניטרי, אך יודגש כי קיימת כאן מחלוקת לגבי פרשנות החוק הבינלאומי. אנו עדים להתגברות השיח בנושא זה בבריסל והצפי שלנו שאף ימשיך להתרחב".
מאיר דויטש מתנועת 'רגבים' התייחס לדבריה והדגיש: "אנו מזהים דפוס פעולה קבוע של האיחוד האירופי, של העברת כספים לרש"פ שמבצעת את העבודות, תוך התמקדות באזורים אסטרטגיים, כולל סלילת צירים לרוחב יו"ש לכיוון ירדן. לא נכון לטפל בסוגיה אסטרטגית שכזו באותה מדיניות ובאותם הכלים שבהם מטפלים בסגירת מרפסת". משה פרוכט, רכז קרקעות גוש עציון, הוסיף: "אלה פרויקטים של המון כסף, מיליונים רבים, עם שלטים שמראים בדיוק מאיפה הוא מגיע".
בסיכום הדיון אמר יוגב: "עניינן של הקרקעות ביהודה ושומרון, שהן המשאב הכבד והחשוב ביותר, דורש לתת עליו את הדעת בחשיבה אסטרטגית ומשמעותית הרבה יותר. המדינה חייבת לשמור על אדמותיה ועל אחריותה אליהן, ולא לאפשר לאיחוד האירופי לעשות פה כבשלו. ברחבי יו"ש מתקיים טרור בנייה ותשתיות, במימון מדינות שיש להן מטרה להשפיע פה על המציאות, ועלינו להוביל את המדיניות, במקום להיות מובלים".
"אנו נמשיך לעקוב אחר הנושא החשוב, בשל מורכבות הסוגיה, אך ברור כי משרד החוץ צריך להיות נוקשה יותר מול האיחוד האירופי, ועל כל הדרג המדיני לחשוב היטב האם מדינת ישראל מתמודדת עם האתגר הזה בכלים הנכונים", הדגיש יוגב.