שופטי בג"ץ הצליחו לקומם עליהם שוב את הממסד הרבני, לאחר שהרכב שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה מרים נאור החליט בשבוע שעבר ברוב קולות כי גיורים פרטיים יוכרו לצורכי חוק השבות.
משמעות ההחלטה התקדימית היא שהמתגיירים בגיורים אורתודוקסיים יהיו זכאים לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית.
פסק הדין לא מעניק לרבנים רפורמיים סמכות לגייר, אלא מרחיב אותה לרבנים אורתודוקסים שלא מהווים חלק מהרבנות הראשית. "אין חוק מפורש המקנה לממשלה את הסמכות להעניק בלעדיות למערך הגיור הממלכתי״, כתבו השופטים.
הראשון לציון הרב יצחק יוסף, המשמש כנשיא בית הדין הרבני הגדול, הגיב בחריפות ואמר כי מדובר בהחלטה קשה. "החלטת בית המשפט העליון להכיר בגיורים פרטיים במדינת ישראל היא שערורייה. לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי, יוכרו כרשמיים".
הרב יוסף הזהיר כי "מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי תחת משרד ראש הממשלה אשר פועל תחת סטנדרטים ראויים ומסבירי פנים, שנועדו לתת מענה לכלל הציבור במדינת ישראל. הכרה שכזו מביאה הלכה למעשה לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה".
אליו הצטרף גם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, שהבהיר כי "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי אלא תורת ישראל. כך היה תמיד ונדאג בעז"ה שכך יהיה גם הלאה".
"פגיעה בגרי הצדק"
חברי הכנסת הדתיים והחרדים מהסיעות השונות זעמו גם הם על ההחלטה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' הודיע כי עם תחילת מושב הקיץ יגיש הצעת חוק שתעקוף את ההחלטה, ותקבע כי רק גיורים דרך מערך הגיור הממלכתי יאפשרו קבלת אזרחות ישראלית.
"שוב בג"ץ מתערב בענייני מדיניות רגישים, ולא מותיר למחוקק ברירה אלא לתקן את העיוות שנוצר בחקיקה", אומר סמוטריץ' ומוסיף כי "בהתבסס על הסעיף בהסכמים הקואליציוניים לפיו כל פגיעה בסטטוס-קוו על ידי בג"ץ תתוקן בחקיקה, מיד בתחילת מושב הקיץ נניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתקבע הכרה רק בגיורים הממלכתיים".
סמוטריץ' לא נמנע מלבקר את בית המשפט. "על רקע שורת פסקי הדין מהתקופה האחרונה, שבהם בג"ץ רואה עצמו כמחוקק וקובע מדיניות מזיקה, אין מנוס מלהסדיר את סמכויותיו בחקיקה ולהחזיר את המשילות לנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה".
ח"כ ישראל אייכלר קרא בעקבות ההחלטה להפריט את בתי המשפט. בשיחה עם 'בשבע' הוא אומר כי "החלטת בג"ץ היא פגיעה קודם כול בגרי הצדק, שבאמת רוצים להיות יהודים, וכעת אף אחד לא יאמין לשום גיור. בג"ץ מוכיח שוב ושוב שהוא סוכן של הרפורמים, וזה מחייב להקים בתי משפט פרטיים, שהמדינה תצטרך להכיר בהם".
למה יש עניין בהקמת בתי משפט פרטיים?
"אם צריך להקים בית משפט פרטי לענייני גיור, אז ברור שגיור חשוב יותר ממיסים ותחבורה. על פי אותו היגיון, שהמדינה חייבת להכיר בגיורים של בתי דין פרטיים, היא חייבת להכיר בבתי משפט פרטיים לענייני תחבורה ומיסים ופלילים, וכל הדברים שבית המשפט פוסק בהם. צריך יהיה פשוט להפריט את בית המשפט – שיהיה ברור שבית המשפט הזה רפורמי, ויהיו בתי משפט אחרים".
גם עמיתו לסיעה, ח"כ משה גפני, הצהיר כי "בג"ץ חצה את הקו האדום ולכן יחוקקו חוקים שיגבילו את כוחו".
"הגיע הזמן שנהיה מדינה מערבית מודרנית, שבה הרגולציה היא בידי המדינה. היועץ המשפטי הוא לא בעל הבית. בארצות הברית חלק גדול מבית המשפט העליון נבחר על ידי הציבור", אמר גפני השבוע בכנס לשכת עורכי הדין. הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי השופטים ואמר: "תשעה שופטים חילונים הצביעו בעד הרפורמים. השופט הדתי הצביע נגד והשופט המסורתי נמנע. שמישהו יסביר לי מה המקצועיות בבית משפט כזה, שבו כל אחד פוסק על פי השקפת עולמו. לי אין אף שופט בבית המשפט העליון שמתאים להשקפת עולמי".
השר לשירותי דת, דוד אזולאי, הבהיר שיפעיל את מלוא כוחו וכוחה של מפלגתו ש"ס כדי להפוך את ההחלטה בחקיקה.
"התוצאה תהיה התבוללות המונית"
גם ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, מי שהיה בעבר ראש מערך הגיור הלאומי ובמשך עשרות שנים עוסק בתחום הגיור, חושב שהחלטת בית המשפט טומנת בחובה סכנות גדולות.
"מי קובע מיהו בית דין ראוי ומי לא? כל אחד לוקח את השם?", תהה הרב דרוקמן בערוץ 7, והוסיף כי בהפרטת בתי הדין קיימת סכנה של שחיתות. "כשהגיור ממלכתי - הוא נקי. המדינה עוסקת בזה ונציגיה מקבלים את משכורותיהם מהמדינה. כשהגיור יהיה פרטי, מי יקבע את הגבולות? כבר היו דברים מעולם".
עם זאת, לדעתו של הרב דרוקמן, בג"ץ אינו הכתובת לביקורת. "אני לא חושב שבג"ץ התכוון לכך. אני לא מאשים את בג"ץ, שאולי מבחינה משפטית היה צריך להכריע כך. הרשויות צריכות לחוקק ולשם כך יש רשות מחוקקת וממשלה. אני יכול להגיד שבוודאי זה פתח לשחיתות וגם לגיור רפורמי במדינת ישראל".
הוא גם אינו פוסל את בתי הדין הפרטיים. "בית הדין של הרב קרליץ הוא בית דין טוב, אבל העובדה שבית הדין הזה היה צריך אישור של בית הדין הממלכתי, משדרת שהעניין מפוקח ואינו הפקר". גם הרב דרוקמן סבור שרק פתרון חקיקתי יביא לשינוי המצב. לדעתו צריכים לחבור לחקיקה כזו לא רק חברי הסיעות הדתיות והחרדיות, אלא כל מי שמצב הגיור בישראל חשוב לו.
ויש גם מי שחושב אחרת. הרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת, טוען כי מדובר בצעד היסטורי וחשוב של בתי המשפט. לדבריו, בתי הדין האורתודוקסיים הפרטיים פועלים על פי כל אמות המידה של ההלכה. "כידוע, ישנה כיום מצוקה נוראה של רבבות עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, ואין להם זהות אחרת זולת הזהות היהודית. הם חלק מהעם, ואם לא נגייר אותם בגיור הלכתי, ומדובר פה בגיור הלכתי גרידא, הרי שהילדים והנערים האלה יתחתנו ויחיו פה בלי הגיור, והתוצאות הן ברורות לגמרי. מי שחושב שהוא מחמיר בגיור, עלול לגרום להתבוללות המונית בעם ישראל", טוען הרב ריסקין.