מעטים הם הלוחמים והמפקדים, שהשפעתם על צה"ל, על מורשתו ועל עיצוב תורת הלחימה שלו, היא גדולה כל כך.
מעטים הם הלוחמים והמפקדים, שמסע חייהם המרתק והמיוחד הובילם למסלול שירות יוצא דופן, עד שהפכו לסמל, אות ומופת בדברי הימים של צה"ל.
מעטים הם הלוחמים והמפקדים, שקולם הבוטח אשר נשמע ברשת הקשר החטיבתית בעיצומם של קרבות הבלימה ההרואיים במלחמת יום הכיפורים, מוסיף להדהד גם בימינו, ומותיר אותנו נרעשים ונרגשים.
מעטים הם, ויאנוש הוא אחד מאותם מתי מעט. מפקד, מצביא, לוחם שמצא עצמו לא אחת תחת אש.
תמיד בלב העשייה הפיקודית והמבצעית, יצירתי מאוד, אמיץ לב עד כדי סיכון חייו. מי שראה בעשייה הצבאית ובפיקוד על חיילים את פסגת חייו.
תמיד במקומות בהם התקבלו ההחלטות המשמעותיות ביותר, ושרישומן קיים בנו עד היום. כי יאנוש ודרכו נמצאים בכל פינה בה אנו פוסעים ואליה אנו מגיעים.
בתרגילי השריון המתקיימים באדמה הקשה של רמת הגולן, שעה שהטנקים שועטים אל יעדם ומזכירים לנו את עוצמתו של החיל ולוחמיו, ואת היותם חלק מחומת המגן של מדינת ישראל.
בשבילים המוריקים של מפקדת פיקוד הצפון, בהם פסע יאנוש כאלוף והוביל שורה של מבצעים רבי משמעות בעומק לבנון, שרבים רבים מהיושבים כאן השתתפו בהם או היו חלק מהם, ביניהם אני, כמפקד סיירת צנחנים, באותה תקופה. שם למדתי להכיר את יאנוש מקרוב.
וכמובן, איך לא, בחטיבה 7, בגדודים ובפלוגות. יאנוש הוא חטיבה 7, כפי שמעטים היו ומעטים יהיו.
גם היום יאנוש נמצא בחטיבה ברוחו ובמורשתו, ואת הלוחמים והמפקדים הצעירים והמוכשרים אשר משרתים בה, ולא זכו להכירו, מובילה דרכו אל מול האתגרים הניצבים בפניהם.
'הצלתם את מדינת ישראל', אמר בהתרגשות, ב-9 באוקטובר 1973, אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, יצחק חופי זכרו לברכה, ליאנוש ולוחמיו בחטיבה 7, אחרי שהבין את גודל ההישג ועוצמת הבלימה מול הכוחות הסוריים.
רק מי שהיה שם, בקרבות הקשים ההם, ועצר בגופו וברוחו את הסכנה המתרגשת על מדינת ישראל בזכות גילויי גבורה ורעות יוצאי דופן, מבין את המשפט הזה.
ורק מי שהיה שם, ראה את יאנוש במלוא גדולתו כמפקד וכמנהיג. יאנוש, שכילד נרדף ומורעב נלחם על הישרדותו האישית, וכבוגר, נלחם על הישרדותה של מדינתו.
'יאנוש בשבילי הוא סמכותיות', תיאר זאת אורי סגל, מפקד מחלקה בפלוגת טייגר של חטיבה 7, שלחמה בגבורה במלחמת יום הכיפורים, והוסיף: 'יאנוש בשבילי הוא מתן תחושת ביטחון יוצאת מן הכלל. שיש מישהו שיודע מה הוא אומר, ומה הוא עושה מאחורי הקול שבקשר. התודעה של רמת המוכנות היא מיאנוש. ורוח הדברים מובילה אותי גם היום'.
יאנוש מעולם לא שכח אותם. את הלוחמים והמפקדים שהיו חלק ממסע חייו ובהם ראה הגיבורים האמתיים שעשו נסים ונפלאות בשדה הקרב העקוב מדם, והם נותרו אוהביו עד יומו האחרון. את הנופלים והמשפחות השכולות, שליוו אותו לכל מקום אליו פנה, וליבו כבד ודואב על אובדנם.
כזה היה יאנוש: תחת מעטה החספוס הסתתרה נפש רגישה ומיוחדת מאין כמותה.
'אם אין לך עור עבה, אתה לא יכול להיות מפקד', סיפר יאנוש לימים. 'במלחמת יום הכיפורים אמרתי לעצמי כל הזמן - יאנוש, אתה מישהו אחר. הפנטתי את עצמי. יצרתי לעצמי מערכת הגנה נפשית ופסיכולוגית כדי לשרוד את זה. החנקתי את הרגשות, דחקתי אותם הצידה. לא פחדתי למות שם'.
יאנוש חסר היום. הוא חסר בראש ובראשונה לכם, בני ובנות המשפחה, אך הוא חסר גם לנו. חסרים לנו הדברים הברורים והנחרצים שתמיד נהג להביע, בישירות האופיינית לו.
דברים בהירים, חדי מחשבה, כנים, שהניסיון העצום, החוויות שצבר והאכפתיות הגדולה היו היסודות עליהם הושתתו. לעיתים בחיוך, לעיתים בכאב, מפוכח מאוד. תמיד מתוך אהבה עמוקה למדינת ישראל ולאזרחיה, ודאגה אמתית להם ולצבאה.
נוח על משכבך בשלום, אלוף במילואים אביגדור יאנוש בן-גל. עם ישראל חב לך עולם ומלואו.
נוח בשלום, המפקד. דע כי נמשיך לצעוד בנתיב שאתה וחבריך סללתם עבורנו.
יהי זכרו של יאנוש ברוך.