מכון וולקני לצפון – פיתוח או ייבוש?

בשבועות האחרונים מקדם משרד החקלאות את התכנית להעתקתו של מכון וולקני לגליל, וזאת במגמה לקדם את פיתוח הפריפריה עם עלייתם של חוקרים ואנשי המכון לצפון ושחרור הקרקעות עליהן נמצא כעת המכון לטובת בניית דירות באזור המרכז.

מול כוונה זו יוצאים אנשי המכון למאבק ציבורי וקובעים כי שתי המטרות הללו לא די שלא יושגו אלא שמאחוריהן עומדת מגמה אחת והיא חיסולו בהדרגה של המכון שנחשב לאחד מסמליה של מדינת ישראל וזוכה להערכה בינלאומית בהיותו מוביל את האיכויות החקלאיות הישראליות וממגנט אליו תשומת לב בינלאומית רבה כמו גם חוקרים, חקלאים ואנשי אקדמיה מהעולם המבקשים ללמוד על היכולות הישראליות בענף החקלאות מהמכון ואנשיו.

היום (שלישי) יתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דיון מיוחד בסוגיה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר יהושע (שוקי) מירון, אחד מדוברי ועד סגל המחקר במכון הוולקני, המסביר ומפרט את מניעי מאבקם של אנשי המכון נגד מיזם העלייה צפונה.

בראשית דבריו מזכיר ד"ר מירון כי המכון הוא מינהל המחקר החקלאי שהוא יחידת סמך ממשלתי וממנו צמחה למעשה הפקולטה לחקלאות ובקרוב יחגוג 95 שנים להקמתו. על התכנית אותה מקדם השר אריאל וצמרת משרדו מתייחס ד"ר מירון ובתחילה פורך את הטענה לפיה העתקת המכון תחזק את הפריפריה.

מירון מציין כי מדובר לשלב את המכון במרכז 'פוד-טק' המהווה חלק מתכנית שהציע בעבר אחד מחברי הכנסת של מפלגת העבודה כאשר חילק את הפריפריה לשבעה אזורים שונים כשבכל חלק וחלק יפותח מחקרית ומעשית תחום אחר. לאזור זה של הגליל הצפון מזרחי יועד פיתוח חומרי מזון בעלי מרכיבים רפואיים לטובת האדם.

"התכנית של העברת מכון וולקני לאזור הזה, תכנית שלכאורה תחזק את הצפון, היא רק בתנאי שהוא ישתלב עם התכנית של ה'פוד-טק' ליצור מרכז מחקר של חומרים בעלי ערך מוסף לטובת האדם. במכון וולקני עוסקים למעשה בשישה תחומים כשהתחום הזה של שיפור המזון לטובת האדם הוא רק אחד מהם. כל תחומי בעל חיים, תחום ייעול הייצור של הצומח והחי שניתן יהיה לייצר בצורה שכדאי לייצר, כל זה ועוד תלוי בייעול תמידי של החקלאות. אחרת יהיה זול יותר לייבא חקלאות מלגדל בארץ".

מעבר לכך מוסיף ד"ר מירון ואומר כי קיים קושי מעשי לא מבוטל והוא בפיזורה של החקלאות בארץ. כשישים אחוזים מהחקלאות הישראלית נמצאים בדרום ורק מכון שנמצא במרכז יכול להעניק שירותים לכל הארץ, שהרי "גם אם כל המכון יישאר בהיקפו הקיים כפי שאומר השר וכך הוא יעבור לצפון, איך חוקר יעבור מהצפון לדרום ויבזבז את כל זמנו בנסיעות כדי לתמוך באזור הדרום ששם מרבית החקלאות. זה בלתי אפשרי גם תיאורטית".

"מעשית מה שיקרה, ואת זה גם אמר השר בעצמו באחת מהתבטאויותיו, בטווח של 5-6 שנים ינוון המכון שבאזור המרכז ויוקם משהו קטן של 15 עד 20 חוקרים באזור הצפון שיתמקדו ב'פוד-טק', ישתלב עם אוניברסיטת תל חי וגופים נוספים וכל נושאי בטיחות במזון, ייעול הייצור, הדברה ביולוגית, משאבי טבע ואיכות הסביבה ועוד, כל אלה יתנוונו, וזו המשמעות המרכזית. הם יתנוונו לא רק כי לא יהיה מי שיעסוק בהם, אלא כי החוקרים לא יוכלו לקבל את כוח האדם שנדרש למחקר. היום המכון נשען על כ-1000 איש מתוכם 300 סטודנטים לתואר שני ושלישי שהם הנושאים במרבית המחקר המודרך על ידי חוקרי 'וולקני'. דרושים בעלי תואר שני ושלישי כדי שהמחקר יהיה ברמה גבוהה, ובאוניברסיטאות המרכז מכשירים אותם לכך. כך מתאפשר לנו לקבל סטודנטים שמובילים למחקר ברמה גבוהה".

ממשיך ד"ר מירון בהצגת הטענות ואומר כי המעבר לצפון יוביל לכך שרק אנשים צעירים יוכלו להשתתף במהלך, שכן רק להם יש סיכוי למצוא גם למשפחה יכולת להיקלט. "אנשים בגילאי 55 ומעלה לא יעברו לצפון. יש כאן גם את עניין בני הזוג. 50 אחוזים זה נשים והבעל לא יעבור לצפון, הילדים לומדים במרכז. הם לא יעברו. מי שיעבור אלו רק  המתחילים את חייהם ואלו החוקרים הפחות מיומנים. בפועל, מה שיישאר מהמכון זה 15-20-30 חוקרים. זו למעשה תכנית לסגירתו של מכון וולקני".

לדבריו ניוונו של המכון ייגרם גם מכך שכאשר יופנו משאבים למכון ה'פוד-טק' שבצפון וחוקרים צעירים שייקלטו יידרשו לעלות צפונה, המשמעות היא שלא יתקבלו חוקרים מהמרכז, שלא ייקלט חוקר חדש על כל חוקר שייצא לגמלאות ובכך בפועל ייגרם ניוונו של המכון צעד אחר צעד.

כשנשאל אם כל הדברים הללו אינם ברורים לשר החקלאות, אומר ד"ר מירון כי בהכירו את השר אריאל הוא יודע שאכן "שר החקלאות רוצה לחזק את הצפון, אבל הוא לא מודע לכך שלמעשה אם גורמים לכך שהמכון ייסגר בשלבים, ושרק הצעירים יעברו לצפון וכל היתר יתנוון במרכז בטווח של שבע שנים, זה יהיה אבדן תשתית אנושית ומחקרית ומכת מוות לכל התחומים אחרים. את כל זה הוא כנראה לא מבין או לא רוצה להבין כי הוא לא מוכן לדבר על כך".

סוגיה נוספת שאותה מציגים יוזמי מהלך ההעתקה לצפון הוא סוגיית הפשרת הקרקעות לדיור. על פי החזון פינוי המכון משטחי הענק שעליהם הוא מוקם יאפשר בניית 15,000 יחידות דיור לזוגות צעירים. ד"ר מירון מתייחס לטיעון הזה ודוחה גם אותו.

"ראש המינהל למחקר חקלאי, פרופ' יורם קפולניק, פנה לשר ואמר לו שאם הוא רוצה 15 אלף 'אתן לך 18 אלף דירות כאן בקמפוס. למכון וולקני מספיקים 300 דונם מתוך ה-3000 דונם. באזור יש לנו כ- 850 דונם הצמודים לשדה התעופה ושם אסור לבנות בניינים. ראש המינהל אמר לשר שהוא מוכן להעביר לשם את כל המטעים, ואת המטעים הנוכחיים באזור באר יעקב ייתן, ושם יוכלו להקים בנייני 6 ו-8 קומות".

להערכתו של מירון המניע המוביל את השר בסירובו להקשיב לאנשי המכון ולקבל את טענותיהם הוא דבקותו במטרה שהציב לעצמו. "אורי אריאל דבק במטרה. כשאורי אריאל הכניס לעצמו רעיון נורא קשה להזיז אותו ממנו. יש לו רעיון לחיזוק הצפון וזה רעיון מבורך – ואגב, בתחום הזה של חיזוק הצפון אמר לו ראש המינהל  'אנחנו מוכנים להקים בנווה יער, שם יש כעת תחנת מחקר ובה כ-20 חוקרים, נקים שם מרכז ל'פוד-טק' וניתן את כל המשאבים והאמצעים שיש לנו. יש שם כבר תשתית ונוכל לשתף פעולה ולתת הדרכה לאנשים שם, ואם מה שמעניין זה חיזוק האזור אז נעזור לך להקים את הנקודה הזו בנווה יער".

בהמשך הדברים נשאל ד"ר מירון אם דבריו הנשענים על אמירה שצוטטה מפיו של השר אריאל ועל פיה למכון שיוקם בצפון יעברו כעשרים עד שלושים חוקרים, ומכאן אכן עולה שאלת גורלם של שאר אנשי המכון, אך אולי כל הסער מוקדם מדי ובכוונתו של השר אריאל להעתקה בשלבים – בשלב הראשון כשלושים חוקרים והשאר יעלו צפונה בהדרגה בשנים שלאחר מכן. מירון משיב ואומר כי כל עוד אין בצפון תשתית מחקרית כדוגמת הפקולטה לחקלאות ואוניברסיטת בר אילן, כל עוד לא יכולים להגיע כמו מהמרכז גם לדרום וגם לצפון, הדברים יובילו להתנוונותו של המכון. "אנחנו מציעים לחזק את הקמפוס של נווה יער בלי לפגוע במינהל המחקר החקלאי ביתר אזורי הארץ, אבל הוא לא מקבל את ההצעה הזו".

לטעמו של ד"ר מירון הסיבה שבשלה מסרב השר אריאל לקבל את הצעותיהם של אנשי המכון היא העובדה שעלויות שכר העובדים במכון נאמדות בכמאתיים וחמישים מיליון שקלים, סכום כסף שניתן לחסוך ולהעביר לתחומי עיסוק אחרים של משרד החקלאות ובהם נושאי השירות הלאומי אזרחי, ההתיישבות הבדואית, החטיבה להתיישבות ועוד.

בתגובה לטענות אומר שר החקלאות, השר אורי אריאל, בראיון ליומן ערוץ 7 כי מדובר בטענות חסרות בסיס. "יש כאן שוב תופעה של אנשים שמאבדים את הצפון תרתי משמע. במקום להתווכח עניינית אומרים שאני רוצה לסגור את וולקני, אמירה נואלת וחסרת בסיס. מכון וולקני הוא מכון לתפארת מדינת ישראל. מדינות רבות מסתכלות עליו כמושא להערצה, ובצדק. כמאה שנים שהמכון הזה קיים והגיע להישגים שרק הראש היהודי יודע להגיע אליהם".

מוסיף וממשיך השר אריאל וקובע כי במתכונתו החדשה בצפון "הוא יעשה עוד יותר, כי המעבר צפונה יאפשר לבנות מוסד וולקני חדש עם כל המעבדות החדשות ביותר בעולם, עם כל המתקנים שהם צריכים וכל הציוד שהם צריכים כדי לעשות דברים הכי טוב ויבואו גם חוקרים".

באשר לטענות לפיהן חוקרי המכון לא יעלו צפונה אומר אריאל כי "האיומים והניסיון להסביר שלא יעברו צפונה הם טיעונים שמעליבים בעיניי את הטוענים כאילו הצפון לא ראוי למגורים, כאילו לא מעבירים במיילים תמונות ומידע כדי להתייעץ עם אוניברסיטאות והפקולטה ברחובות".

"אני מבין את הדאגה שלהם. אדם שהתרגל לעבוד פה ומשפחתו חיה כאן שומע שהוא צריך כנראה לעבור זה יכול להפחיד אדם שלא רוצה לעבור את מקום מגוריו הטבעי. עם זאת אנחנו יודעים שהמעבר ייקח כמה שנים. אנחנו מעריכים אותו בשבע עד שמונה שנים. ממילא בזמן הזה חלק ניכר יפרשו לגמלאות ויבואו חדשים שיודעים מראש שמקום העבודה כנראה ישתנה".

לדברי השר אריאל הטיעון לפיו חוקרים חדשים לא יצטרפו לוולקני אינה נכונה, בעיקר לנוכח תנאי המגורים והחינוך הגבוהים שבכוונת הממשלה להכין עבורם.

לדבריו מוצא השר אריאל דוגמא במעבר הצה"לי לנגב. "אמרו שצה"ל לא יירד לנגב והעובדה היא שהצבא עולה לנגב. הייתי בירוחם וראיתי שם את העבודה לתפארת של ראש העיר ומשרד הבינוי שעושה שם עבודה נהדרת וכל יחידת דיור נחטפת. מי אמר שלא יבואו לצפון? ועוד איך יבואו ותהיה נהירה למכון הזה שהוא מכון נהדר".

מוסיף אריאל ומספר כי בימים הקרובים הוא צפוי להיוועד עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ועם נציגי העובדים על מנת שגם מהלך זה, כמו כל שינוי משמעותי אחר שמתרחש, יקרה אך ורק בתיאום בהידברות ובשיתוף פעולה עם העובדים. "אני מודיע מראש שאנחנו עושים את זה בתיאום והידברות אתם".

"למי ששואל על מה שיקרה בשנים עד שנעבור – נתייבש? לא נכון. החלטנו לפני שבועיים לחזק את מכון וולקני במרכז מבקרים שעולה שני מיליון שקל. אלו שמועות שיש מי שדואג להפיץ אותם. האמת אחרת לגמרי. נביא את מכון וולקני למקום טוב יותר מהמקום הטוב והמצוין שבו הוא נמצא, תודות לראש המכון, פרופ' קפולניק וקודמיו שאתו אני בשיח קבוע. יש הערות, יש ויכוחים, מעבירים חומר וכו', וכך ראוי שיהיה. אנחנו מקשיבים לכל אחד. הנושא נמצא בדיונים בכל מקום ואתר".

השר אריאל מחדד וקובע כי בניגוד לטענות לא רק שלא יהיה צמצום תקנים במכון וולקני אלא שהתקנים אף יורחבו במקומו החדש.

כשנשאל, בעקבות דבריו של ד"ר מירון, איזה מקום לוקחת בשיקולי המעבר צפונה סוגיית בניית יחידות דיור לצעירים, מבהיר השר אריאל כי נושא זה אינו כעת בראש מעייניו כשר חקלאות, אם כי כחבר בממשלה הוא בהחלט מבין ורואה את הערך המוסף של הדברים. "יש כאן 3300 דונם, דבר שאין כמותו בכל אזור המרכז, אבל זה לא נובע מזה אלא מחיזוק החקלאות. יש כאן שלושה דברים מוצלחים: חיזוק הצפון, חיזוק המכון ובנייה לצעירים. מה רע שהכול טוב? אני מבין שיש חששות ולכן תהיה הידברות קבועה עם ועד עובדי משרד החקלאות ועובדי מכון וולקני וההסתדרות החדשה, ונעשה זאת בשיתוף פעולה ותיאום".