עו"ד אילן בומבך יצפה יחד עם משפחת זאבי ביום חמישי הקרוב בתחקיר עובדה ואחר כך יחליט יחד עם המשפחה האם להגיש תביעת דיבה נגד התכנית "עובדה" ואילנה דיין.
בראיון לערוץ 7 אומר עו"ד בומבך כי התכנית עובדה שמה עצמה כבית משפט על, שעושה משפט ראווה שקרי ונבזי, כלשונו.
"דרשנו לקבל את החומרים לפני השידור, הם סירבו - ותהיה לכך משמעות בהליך המשפטי. אי אפשר לעשות תכנית שמתיימרת להיקרא עובדה כי היא על בסיס עובדות ולא לתת לצד השני את כל הפרטים. בפרט שכאן מדובר על כביכול הטרדות מיניות מלפני חמישים שנה ועדויות של נשים שאנחנו לא יודעים מי הן ומדוע כולן באות דווקא עכשיו ומדוע דווקא לעובדה", אומר עו"ד בומבך.
"אולי לצנינים בעיניהן שיש יום הנצחה לזכרו, אולי דעותיו הפוליטיות הן לזרא. אנחנו צריכים לדעת את זה כדי שנוכל להזים את הדברים. האם היום במרחק הזמן, כשהאיש אינו בין החיים כשהוא נרצח לפני 15 שנה, אז רק בגלל שיש יום הנצחה לזכרו צריכים לפגוע במשפחה?", הוא תוהה.
עו"ד בומבך מוסיף כי לדעתו מדובר כאן ביצר מציצנות בלבד. "האם היית משדר משהו שאי אפשר להזים אותו? איזה עניין ציבורי יש כאן. אם הוא היה בין החיים, יכולת לבוא ולטעון את הדברים - והיו עושים אולי חקירה ואז אולי היית יוצא זכאי. אבל פה הם נוהגים כבית משפט עליון, שאי אפשר לערער על הקביעה של התוכנית. מדובר כאן על דברים שהם הטרדות - אין כאן עניין ציבורי. על פי חוק לשון הרע אפשר לפרסם דברים רק אם הם אמת ושיש בהם 'עניין ציבורי' - וזה להבדיל מ'ענין לציבור', שמטרתו לספק מזון לסקרנים, למלא את יצרם של הרכלנים, לכן נעשה כאן מעשה עוולה שלא יעשה".
עו"ד בומבך אומר שלאחר שידור התכנית יוחלט אם להגיש את תביעת הדיבה. "אנחנו בודקים את כל האפיקים האפשריים והמשפטיים, לפי ההתפתחויות בשטח. אנחנו רק יכולים לומר שלמרות שלא קיבלנו את החומרים שביקשנו, כבר מהעדות היחידה שאינה בעילום שם, העדות של רבקה מיכאלי מצאנו דברים תמוהים".
"מיכאלי טוענת שהדברים קרו בתקופת המרדפים, זאת אומרת בין השנים 68-70. ואם אכן הדברים קרו כשרבקה מיכאלי היתה חיילת בלשכה שלו, הרי היום היא בת 77, זאת אומרת שהיא הייתה חיילת בין השנים 56-58, אז התאריכים לא מסתדרים. ומה לגבי שאר המתלוננות האחרות שלא מזדהות? יש כאן דברים מאוד תמוהים ולכן אחרי שנצפה בתכנית נעשה חשיבה איך הולכים מכאן, האם לתביעת דיבה או למשהו אחר", הוא מוסיף.
לעו"ד בומבך אין ספק שמערכת התכנית עובדה, לא באה לעשות צדק. "אין להם שום אינטרס שהתחקיר לא יפורסם ולכן גם אם יש עדויות שלא עולות בקנה אחד עם התחקיר, הם יעדיפו לטאטא אותן ולתת לתכנית לרוץ ושהצופה יחליט. אבל לצופה אין כלים. הוא לא יודע מה נכון ומה לא נכון, יש כאן דברים תמוהים שעדיף לא לשדר אותם. לכולם ברור - אם היו באות שתי מתלוננות ואומרות שרבין הטריד אותן מינית, האם היו משדרים את זה? אני מניח שלא, כל כלי תקשורת רציני היה שולח אותן אחר כבוד למקומן, מה שמראה שבמקרה הזה יש חוסר לגיטימיות ונבזות".