אף אחד במערכת המדינית לא נפל מהכסא כששמע השבוע שנשיא ארצות הברית שוקל להתערב שוב בתהליך השלום – הפעם בשלהי הקדנציה, כשאין לו שום אינטרס לרצות אף אחד מלבד עצמו.
התרחיש לפיו אובמה לא יסיר את ידיו מהנושא עד הרגע בו יעזוב את הבית הלבן היה סביר – אבל הפרסומים היו מרחיקי לכת. לפיהם, הנשיא יציע מתווה על בסיס פתרון שתי המדינות – ויביא אותו לאישור כהצהרה במועצת הביטחון של האו"ם – ואם נשתמש במלים עדינות פחות – הוא ינסה לכפות על 
אף אחד לא מזכיר את העובדה שבהצבעה היחידה בשנות כהונתו של אובמה שהייתה באמת משמעותית עבורנו – זו על הסכם הגרעין עם איראן – אובמה היה נגד העמדה המובהקת הישראלית
הצדדים את עמדתו.
עד כה אגב, כל ניסיון כזה היה דורש מישראל עוד ועוד מחוות וויתורים – ומהפלסטינים להגיע לשולחן הדיונים.
בירושלים לא הגיבו כלל לעניין, במיוחד לאור הפעילות המואצת של גורמים אחרים – שלאו דווקא מסומנים כשונאי ישראל, שקראו לאובמה שלא להטיל וטו על הצעות פלסטיניות במועצת הביטחון.
כך לדוגמא, במאמר שפורסם השבוע בעיתון ניו יורק טיימס טוענת לארה פרידמן, שעבדה בעבר עבור שירות החוץ האמריקני ומראשי תנועה שנקראת "אמריקנים למען שלום עכשיו" (שקשורה קשר הדוק עם "שלום עכשיו" הישראלית, נ"ק) כי אובמה היה המגן הגדול ביותר של ישראל לאורך כל שנות קיומה. היא קוראת לנשיא להפסיק לתמוך בישראל במועצת הביטחון של האו"ם ללא סייג. "הנשיא אובמה לא ייחשב בוגד אם יפסיק את תמיכתו בישראל במועצת הביטחון – אלא זה מה שיוכיח שהוא חבר אמיתי של ישראל".
אובמה היה מעוניין שכל העיתון יהיה מלא במאמרים כאלה, אבל גורם מדיני בכיר מזכיר לנו שכשמדברים על התמיכה הכמעט אוטומטית בישראל במועצת הביטחון – אף אחד לא מזכיר את העובדה שבהצבעה היחידה בשנות כהונתו של אובמה שהייתה באמת משמעותית עבורנו – זו על הסכם הגרעין עם איראן – הוא היה נגד העמדה המובהקת הישראלית. גם כאן מדובר בהחלטה שהוא עצמו הוביל – והנה שוב קצות החוט מתחברים זה לזה.
הנשיא האמריקני ודאי חיכך את ידיו בהנאה כשקרא שפרידמן טוענת שארה"ב מבינה מה טוב לישראל –
הממשל הזדרז להבהיר בשפה רפה כי "רק הצדדים יוכלו להגיע להסכם אמיתי – וזו עמדתנו הקבועה", אבל כשהנשיא משוחרר מכל מחויבות – אף אחד לא יודע אם הדברים נאמרים מן השפה ולחוץהרבה יותר מהממשלה המכהנת בה. הגורם המדיני אומר על כך, "זה רעיון מגוחך למדי. האם מדינה, גדולה ככל שתהיה יכולה להחליט מה טוב בשביל מדינה אחרת – ולעקוף ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי? הרי לשם פרידמן כיוונה".
מנגד, בעקבות ההצעה הפלסטינית, שבינתיים הושעתה לפיה מועצת הביטחון תכריז באופן חד צדדי כי ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה חוקית – דרשו חברי קונגרס מאובמה להטיל וטו על כל יוזמה חד צדדית שתגיע למועצת הביטחון – ולא משנה מאיזה מדינה. החותמים אגב, הם לא רק מהצד הרפובליקני אלא גם מן הצד הדמוקרטי.
הממשל הזדרז להבהיר בשפה רפה כי "רק הצדדים יוכלו להגיע להסכם אמיתי – וזו עמדתנו הקבועה", אבל כשהנשיא משוחרר מכל מחויבות – אף אחד לא יודע אם הדברים נאמרים מן השפה ולחוץ.
דלגו האש, מומחה מטעם המרכז האמריקני לחוק ולמשפט טוען דווקא שהנשיא אובמה לא יהסס לבגוד בישראל.
"עכשיו עלול להיחשף פרצופו האמיתי. הדיווח על פנייה של אובמה למועצת הביטחון – הוא בעצם לכפות ניהול מגעים על צדדים שטרם הבשילו לכך ולהציב פרק זמן מוגדר – מהלך שנכשל פעם אחר פעם. מדוע לחזור שוב על הכישלון? רק הפלסטינים ירוויחו מהחלטה כזו", מבהיר האש.
האש טוען שאובמה לא הפנים מה שהפנימו נשיאים אחרים לפניו – שישראל היא המוצב הקדמי והאי של השפיות במזרח התיכון. "אני חושש כי כשאובמה יושב בחדר הסגלגל, ישראל אינה יכולה עוד לסמוך על תמיכתה הבלתי המעורערת של אמריקה להגן על הידידה החשובה והאמיתית היחידה שלה – באחד האזורים הכי עוינים לארצות הברית בעולם".
בסביבתו של אובמה לא עיוורים לביקורת הזו. השאלה הגדולה שטרם נפתרה היא האם אנשי הנשיא הפריחו בלון ניסוי – או שמדובר בכוונה אמתית. הפתרון נמצא רק בידי איש אחד – זה שיושב בחדר הסגלגל.
---
מתוך מגזין ערוץ 7