בדיון בבג"צ סביב הנחיות צה"ל המחייבות גילוח הזקן קבע שופט בית המשפט העליון מני מזוז כי חמישה או שבעה אחוזים של חיילים שאינם מגולחים הוא שיעור מופרז, וכי לטעמו אין הצדקה דתית או אחרת לגידול זקן.

במהלך הדיון שעסק בעתירת מספר חיילים שנדרשו לגלח את זקניהם וכעת דורשים מבית המשפט להורות לצבא לבטל את איסור גידול הזקנים, התייחס השופט מזוז לטיעון לפיו גידול זקן עבור חיילים מסויימים הוא חלק מאישיותם וקובע כי לומר זאת "לא אוכל לקבל", כלשונו.

באשר לחיילים שומרי מצוות הטוענים כי גידול זקן הוא חלק מאורח חייהם, אמר השופט מזוז כי "גם לפי הכלל הדתי לא זכור לי שכתוב באיזה שהוא מקום שזה חובה. אולי בכתות או בזרמים אחרים, אך זו לא נורמה שמחייבת זקן".

עורך הדין ליאור שטלצר, בא כוחם של העותרים, טען כי במגזר הדתי קיימת התחשבות רבה יותר מהרגיל.

יצוין כי בתחילתו של הדיון ביקש השופט מזוז להתייחס לעתירה כאל אוסף של קבילות מקומיות של חיילים שבקשתם לגדל זקן לא התקבלה. "אנו כבית משפט לא אמורים לשבת כ'גננת' ולשמוע טענות על מפקד כזה, לגבי מייל כזה ואחר". מזוז טען כי הדיון אמור להתמקד אך ורק בשאלה אם יכול היה הצבא להורות את ההוראה באופן מערכתי.

עו"ד שטלצר הבהיר כי אכן לא מדובר באסופת טענות ושמכלול הנתונים שהוצגו בפני המשפט מבקשים "להראות כי יש כאן תופעה רחבה". השופט מזוז והשופט דנציגר ביקשו להוכיח כי מדיניות הצבא גמישה כאשר ציינו כי "לפי הפקודה לא מאפשרים גידול זקנים והנושא הזה ייבחן לפי בקשות פרטניות".

עוד הוסיף השופט דנציגר ואמר כי "לפי שיעור ההסכמים וההיתרים שניתנים שמגיע לעשרות אחוזים, 30-37 אחוזים זה לא מעיד על מדיניות קשיחה ובלתי מתחשבת בבקשות השונות".

בסופו של הדיון ביקשו שופטי בג"ץ מהעותרים למשוך את עתירתם שכן לטעמם הזירה הנכונה להתמודד עם התלונות היא הזירה הפנים צבאית על ערכאותיה והנחיותיה השונות. בתום התייעצות קיבלו העותרים את בקשת השופטים ומשכו את עתירתם.