נאום ההרגעה של יו"ר 'המחנה הציוני', יצחק בוז'י הרצוג, הנאום בו קבע כי הוא רגוע וכולם יכולים להירגע ומי שלא רגוע ראוי לו שיירגע, לא מסמן טוב באשר לתחושותיו הפנימיות של הרצוג. כך מעריך גלעד היימן, מי שהיה בעבר דובר סיעת העבודה בכנסת וכיום אסטרטג, שותף ב'ספוט תקשורת'.
בראיון ליומן ערוץ 7 אומר היימן כי מי שאומר בנאומו כל כך הרבה פעמים את המילה 'רגוע' "כנראה שהוא ממש לא רגוע ויש לו סיבה. אני לא בטוח שהסיבה קשורה בצורה הדוקה לעומק החקירה, כי יתכן והסיפור לא יבשיל להגשת כתב אישום.
''יש כאן הרבה דברים מעורפלים ובסך הכול אין בו חדש והוא מלווה אותנו כבר למעלה משנה, אבל הבעיה היא שהרצוג נמצא במפלגת העבודה, ובמצבה היום כשהמנדטים נוהרים החוצה ללא קשר לחקירה יש הרבה גורמים שרוצים לראות את הרצוג הולך הביתה וישתמשו לשם כך בכל דבר, כולל החקירה הזו".
ממשיך היימן ואומר: "הסיבה המרכזית שבגינה הוא יכול להיבעט החוצה היא הירידה במנדטים. זו מפלגה שלפני קצת יותר משנה קיבלה 24 מנדטים והיום היא מגרדת את ה-15. זו מפלגה שהולכת וקטנה ומאבדת את הבוחרים שלה ומחפשת מישהו ש יוכל להחזיר לה אותם.
''החקירה הזו יכולה לשמש את מי שרוצה לקדם את החלפת השלטון. גם ללא החקירה מצבו של הרצוג לא היה טוב. מעמדו היה מעורער גם בלעדיה. אמנם אף אחד לא ממהר לרצות בחירות היום, אבל נוח להם שיש יו"ר מת-מהלך שלא מאיים על אף אחד. רוצים שם לתת לזמן לעבור כדי להתארגן לבחירות".
ומה באשר ליורשים הפוטנציאליים – שורה ארוכה של מועמדים? "השאלה החשובה יותר בעיני היא מי יכול לקחת את מפלגת העבודה ממעמדה המדורדר אם לא לשלטון לפחות לעמדת אלטרנטיבה שלטונית. כיום היא לא רק מאיימת על שלטון הימין אלא גם על ראשות האופוזיציה. לפיד במצב הרבה יותר טוב במחנה המרכז שמאל.
''לכן כל מי שרוצה לרוץ לראשות העבודה ורוצה לדעת שגורלו לא יהיה כקודמיו צריך לדעת איך לעצור את זליגת המנדטים לכיוון יאיר לפיד. אחרת, מדובר במישהו שיזכה למשמרת של שנתיים עד שהוא יודח ויעברו למועמד הבא".
לגבי בעל הסיכויים הגדולים ביותר הוא אומר כי "הדעה הכללית היא שהיחידה שיכולה להגיע לבחירות ולנצח היא יחימוביץ' ולכן לה יש את האינטרס לקדם מערכת בחירות כבר עכשיו. מצד שני היא לא רוצה לנצח ואז לחזור למתווה 2013 שבשיא תהילתה יבואו הבחירות הכלליות ושוב 15 מנדטים ושוב היא תצטרך ללכת הביתה".
ומה לגבי אראל מרגלית שרואה בעצמו כמועמד להנהגה ומאידך יש המאשימים אותו בהדלפת החשדות נגד הרצוג? היימן מעיר בראשית תשובתו אודות הטענה לפיה הוא המדליף כי אם כבר מחפשים מדליף הרי שניתן לכנות בתואר זה את העיתונאי מתי טוכפלד שכתב את הדברים כבר לפני שנה ב'ישראל היום' ועל המשטרה לא היה לעשות דבר לבד מקריאת 'ישראל היום'.
עם זאת באשר להתנהלותו של חבר הכנסת מרגלית, סבור היימן כי זה עשה אתמול טעות חמורה המאפיינת בעלי יועצים ממון ומוטיבציה. זאת כאשר העלה את הקמפיין שלו נגד ממשלת נתניהו דווקא אתמול, בשעה שבה יו"ר מפלגתו, חבר הכנסת הרצוג, מצוי בעיצומה של חקירת משטרה. "רבין היה קורא לזה 'חתרן בלתי נלאה'. כך זה היה במפלגת העבודה של פעם.
''אראל מרגלית שם את עצמו במקום של החתרן. בעבודה אף אחד לא אוהב את הרצוג אבל מה שנכון הוא ערעור המעמד לאט ולא לצאת בקמפיין ביום שבו היו"ר נמצא בחקירה, וכאן אני סבור שאראל מרגלית עשה טעות חמורה. אולי הוא לא התכוון ואולי זה מקרה, אבל הוא יכול היה להוריד את הקמפיין מהאינטרנט".
"רואים את ההבדל בין יחימוביץ' למרגלית. ליחימוביץ' יש צבא של תומכים שעובדים חינם אין כסף, פעילים שאוהבים אותה ונלחמים למענה. אצל מרגלית זה נעשה בתשלום, וזה הבדל מאוד גדול ומשמעותי באפיל של מנהיג".
לקראת סוף הדברים נשאל היימן אודות המועמדת השקטה להנהגה, זו שאינה מתבטאת ונותנת למלאכתה להיעשות בידי אחרים אבל הגדרתה כיו"ר 'המחנה הציוני' יחד עם הרצוג מעניקה לה לכאורה באופן אוטומאטי את שרביט ההנהגה ביום שאחרי הרצוג – חברת הכנסת ציפי לבני.
היימן סבור שאפשרות כזו אפשרית רק בדמיונה של לבני עצמה שכן מתן השרביט דווקא לה הוא מהלך המנוגד לDNA של המפלגה, ואיש מהמנהיגים בעבודה לא יזוז הצידה למענה. "צריך לזכור שבבחירות 2013 יחימוביץ' ולבני לא הצליחו להסכים על ריצה משותפת, אז עכשיו שלי תפנה לה את הדרך? זה אולי במדע הבדיוני של הפוליטיקה...".
ובמידה ולבני אכן תתבע את מה שבעיניה מגיע לה? האם הדבר יוסיף למרחשת האכזרית המתרחשת ממילא במפלגת העבודה. היימן מציין כי עד כה עדיין לא שמענו את לבני עצמה שבינתיים "יושבת בשקט ולא עושה רעשים מיותרים. בוודאי שאם היא תחליט שהיא רוצה ציר עוקף פריימריס בעבודה יהיה המון רעש. עד כמה היא תוכל לקדם את זה? לא בטוח".
"בסופו של דבר המתפקדים של העבודה יתקשו להתחבר ללבני שאף פעם לא הצליחה לקנות את ליבותיהם, ולכן אנחנו צפויים לקרב עקוב מדם בין מועמדים, עכשיו או בעוד זמן מה, וכשהקרב הזה ייגמר יגיע האתגר האמתי – האם המפלגה יכולה לשמש אלטרנטיבה שלטונית, ואני כלל לא בטוח בכך".
לקראת סיומם של הדברים התבקש היימן להתייחס לדבריו המפתיעים של חבר הכנסת סמוטריץ' הטוען כי העברה המיוחסת לכאורה להרצוג אינה מצדיקה את השעייתו ואת ענישתו, שכן מדבור בסכום קטן שלא הגיע לכיסו הפרטי.
"בסופו של דבר סמוטריץ' צודק. אני לא מזלזל בדין פרוטה ורבין התפטר על פחות, אבל עד עכשיו אף אחד לא מצא את הקמפיין הנגטיבי שעבורו הרצוג שילם. כלומר יש כאן העברת כספים למטרה עמומה. יש כאן משהו מאוד עמום.
''יש כאן בעיה נוספת: טוכפלד כתב על זה עוד לפני הבחירות. אם רוצים היו לחקור היה הרבה זמן לחקור. העובדה שעדיין מדברים על ארבעים אלף שקל והמשטרה נזכרה כעת היא מוזרה. אני חושב שבסופו של דבר לא נראה העמדה לדין".